העלילה עוקבת אחרי רייצ'ל (צעירה אפלולית ורואת שחורות), שמגיעה עם בן זוגה החמדמד ניקי לפגוש את משפחתו בקומפלקס מודרני וקודר בעיירה מושלגת ומצמררת, ולא רק בגלל הקור. מה שאמור היה להיות סוף שבוע משפחתי מקרב, הכולל חתונה מושקעת ושמחה, מתגלגל במהירות למשהו אחר לגמרי: משפחה שתלטנית שמתלחששת מאחורי גבה, שמלת חתונה שנעלמת בצורה מסתורית, חיות מפוחלצות הפזורות ברחבי הבית, דיוקן משפחתי מטריד עם כיסא ריק - וברקע סיפור משונה על "האיש המצטער", רוח אפלה ומרושעת שרודפת את היער בחיפוש אחר כלה. וזה רק היום הראשון. כל זה מתרחש תוך ספירה לאחור אל יום החתונה - שם, כך נדמה, מחכים הגרנד פינאלה והתשובות לשאלה מה באמת קורה במקום הזה.
אחד האלמנטים הממכרים בסדרה, לפחות בתחילתה, הוא המשחק המתמשך בין שתי אפשרויות: או שרייצ'ל היא היחידה שרואה את האמת - או שהיא היחידה שמדמיינת הכול. הסדרה לא ממהרת להכריע, ובמקום זאת מכניסה גם את הצופה לאותו אזור אפור. בשלב מסוים, כבר לא ברור אם להאמין לה - או להתחיל לפקפק בה בדיוק כמו האנשים שסביבה.
גם ברמת הביצוע, הבחירות מחזקות את התחושה הזו. עבודת סאונד מדויקת מגבירה כל רגע של אי-נוחות, גם כשלא קורה דבר דרמטי, והצילום - אסתטי אך מעט "עקום" - יוצר תחושה מתמדת שמשהו בפריים לא מסתדר. זו לא אימה של קפיצות והבהלות, אלא של תחושה מתמשכת שמשהו פשוט לא במקום.