טל נכנסה להלם, שהתחלף מהר מאוד בבכי ובעצבים. היא נכנסה לחדר האח ואמרה שהיא לא יודעת איך להמשיך מכאן. באותם רגעים ריחמתי עליה, אין ספק, אבל היה גם משהו מספק בלראות מול העיניים את המשפט "בִּנְפֹל אויבך אל תשמח" מתממש. כי לשמחה הזו יש מחיר. וכדי להחמיר את זה עוד יותר, כשהודיה ניסתה להתקרב אליה ממקום של הזדהות, טל לקחה את זה דווקא לכיוון שלילי. היא יודעת לדבר בלי סוף על מה מפריע לה - אבל הרבה פחות יודעת לראות איך היא עצמה משפיעה על אחרים.
התרעות פיקוד העורף