הדבר העיקרי שכן פגם בחוויית הצפייה, לפחות עבורי, זה מבנה הסדרה שבתחילת וסיום כל פרק חוזר שוב ושוב למפגש בין האחים בחתונתו של נייל - מפגש שכבר בתחילת הפק הראשון ניכר שעלול להיות נפיץ ואלים. הסצנות הללו מרגישות כמו ריפוד לא נדרש, כאילו גאד לא סומך על הצופים להבין שממערכת יחסים כה קרובה אבל גם כה רעילה, לא ייצא שום דבר חיובי. אולי הקפיצות האלה נועדו גם כדי לוודא שהצופים יידעו שזוג השחקנים הצעירים שמשחקים את נייל ורובן כנערים לא ילוו אותנו לאורך כל ששת הפרקים, ובשלב מסוים יוחלפו בגרסאות הבוגרות, אבל גם אם זה המקרה, סצנה אחת או שתיים מהחתונה היו מספיקות. חוץ מזה, המגרעת היחידה הנוספת בסדרה היא מחסור מסוים של קומיות. גאד הוכיח ב"אייל קטן" שהוא יודע לשלב רגעים קומיים כדי להפיג את המתח והאפלה של העלילה הראשית ולספק קצת אוויר לנשימה. גם ב"חצי אדם" יש מספר רגעים שמתגנבים ומצליחים, בחלק מהסצנות הקשות לצפייה, להעלות חיוך, אבל עוד כמה רגעים כאלה בהחלט היו עוזרים.
התרעות פיקוד העורף