שלושת הזוגות כבר היו על סף תסכול, ומה הפלא? אבל - כשכל נראה בלתי אפשרי, לכל אחד מהזוגות הגיעה הצלה ממקום לא צפוי. הזוג הירוק זכה ל"השגחה עליונה" בדמות חבורת יהודיות צעירות (ואולי זה דווקא היה בזכות העיניים הכחולות של טום?) שהתקשרו ל"טאטי" בתל אביב, "ארי" היה המושיע של הזוג הלבן, והזוג הסגול פגש יהודים ארגנטינאים עם הרבה קרובים בישראל, שפתחו חמ"ל ועברו על כל הווטסאפ המשפחתי, והעירו את כולם.
אבל, במירוץ כמו במירוץ - האתגר האמיתי היו הכבישים. הפקק באמצע הלילה, המונית שהתפספסה לאור והוא לא הצליח לעקוב אחריה - למרות שכבר שילם לנהג, וריצה מטורפת במעלה מדרגות, שבה טום (למרות התיק הגדול שנתקע לו בבאגז', וסיפק עוד כמה רגעי תסכול - שבור כבר את החלון!), הצליח להשיג במטרים ספורים את עדי. ויש לנו מנצחים ירוקים על השטיח.
אזי ודני הגיעו אחרונים - ואי אפשר שלא לתהות, מה היה קורה אם דני הייתה מקשיבה לעצה של אזי ב"משימת אוויטה" ולא מתעקשת להמשיך ולהקשיב שוב שוב לשיר, במקום לצאת ולשאול אנשים ברחוב? אם הייתה "מקשיבה לאבא" (כפי שזרק לה אזי במונית מאוחר יותר) אולי הם היו אלה שמגיעים ראשונים לשטיח ומנצחים במירוץ. אבל, לא בוכים על מיליון שהלך, ואולי דווקא כן?
מה שבטוח, זו הייתה אחת העונות הטובות ביותר של המירוץ למיליון. בזכות הדמויות הלא שאבלוניות (לא רק דוגמנים ודוגמניות בבקשה) והרבה משימות יצירתיות במיוחד. מחכים לעונה הבאה - אז אל תאכזבו אותנו.
לפני שנגמר - כמה רגעים בלתי נשכחים ממקצה הגמר
המקצה האחרון של המירוץ למיליון התחיל בארגנטינה אחרי שאזי ודני הגיעו בפרו (המקצה הקודם שבו הודחו "השחורים" - שלומי ואסף) למקום ראשון בפעם ראשונה, ולמרות זאת הם עדיין הגיעו כ-"אנדרדוגים", אבל היי - גם כאן למרות התחלה צולעת והרבה מאוד טבילות בים, כאשר דני הידרדרה שוב ושוב ממרומי המכולה למים חומים ולא נקיים במיוחד, ואזי התקשה לשמור על שיווי משקל ("אבא, תפסיק לזוז כל כך מהר ותקשיב לי!"), הם הצליחו לסיים את המשימה במקום שני, ולרוץ הלאה.
במשימת הרכבת רכב דינוזוארים, אזי שוב הסתבך (למרות שהוא "קונסטרוקטור"), דני כמעט חטפה התמוטטות עצבים, ושתתה מים בזעם. ובטוח ספרה עד 10, אולי עד 100 וכנראה בספרדית.
אבל, אחרי שהבינו שכן, הם הרכיבו את הרכב הפוך, השניים שוב צברו פער, הגיעו במהירות למשימה האחרונה, ושם השאירו אבק (או במקרה הזה, הסתכלו הרחק מלמעלה על שני הכדורגלנים הירוקים, ששרירי רגליים לא הצילו אותם הפעם), ויצאו ראשונים. במשימת "אוויטה" הם הסתבכו, ונתקעו שעות בלי להבין שהבית הוורוד הוא באמת בית ורוד, ויכול להיות שזה מה שעלה להם במיליון.
"אין פה טום ואין פה אלמוג, יש פה רק את שנינו"
לא היה, וכנראה גם לא יהיה, מראה מצחיק יותר משני הגברים המסוקסים האלה "נוהגים" בסגנון פלינסטונס (משפחת קדמוני) בתוך רכב דינוזאור ירוק ברחובות בואנוס איירס. אלמוג, ששיפר משמעותית את הספרדית שלו מאז ששודך ליום אחד עם דני, הצליח איכשהו לבקש הוראות, ועוברת אורח, הצליחה איכשהו לא לצחוק, זה לא היה קל.
ממשימת המכולה בים הם יצאו אחרונים ("אלמוג לא כל כך מסתדר עם שיווי משקל", נאנח טום, כששוב חברו הפך מירוק לירוק כהה-בגוון חום בוץ, אחרי עוד נפילה לים). את משימת הרכב הם תקתקו, אבל זה לא עזר להם במשימת הדו-קרב (ברגע שהם אמרו "זו משימת כוח, יש לנו פה יתרון", היה ברור שהם מפסידים), אזי ודני ניצחו אותם בזכות טכניקה, וגם הזוג הלבן השאיר אותם הרחק מאחור, השעון שספר 15 דקות המתנה היה מהרגעים האכזריים ביותר שחוו לאורך העונה כולה. אבל - בסוף הם זכו במיליון, אז כנראה שהיה שווה את זה.
"בחיים שלי לא אהבתי אותך ככה"
יש הרבה נשים בישראל שאחרי העונה הזו היו רוצות בבית "אור" משלהן. לפחות בהשאלה. גם כשהם בפיגור הוא מפרגן, כשעדי לא מצליחה להשתחרר מ"שיתוק" שתפס אותה אחרי שנפלה למים, הוא מעודד ותומך - אבל לא מתאפק עם פאסיב-אגרסיב: "אל תמהרי. היום אנחנו לא ממהרים. לאן יש לנו למהר, מה אנחנו בגמר?". עדי שוב הצליחה להוכיח, להרבה גברים חזקים, כולל בעלה, שאסור לזלזל בה.
במשימת הטיפוס לבניין, השניים האלה הוכיחו שתקשורת טובה (וגם שרירי פילאטיס) יכולה לנצח שני כדורגלנים שריריים ועייפים, ואפילו הרכבת רכב דינוזאור ("איפה אני מכניס את הבורג הזה?") לא תשבור אותם.
משימות, גם פיזיות, לא היו בעיה עבור הזוג הזה, אבל מוניות וכבישים זה כבר סיפור אחר. זה היה עקב האכילס שלהם, כפי שציינה גם עדי, וכנראה שזו גם הסיבה שגרמה להם להחמיץ את המיליון, אבל אם יש בזה נחמה, את אהבת הקהל, שאהב את האהבה שלכם, הרווחתם בגדול.
התרעות פיקוד העורף