אנחנו שומעים כבר הרבה זמן קולות שאומרים שהילדים של היום מתבגרים מהר יותר. הציניקנים שבהם יגידו שזה בגלל המסכים, המדיה והטיקטוק, החומלים יניחו שזה בגלל המצב - הרי בשש שנים האחרונות שכללו מגיפה עולמית, מלחמות, חטופים, הרוגים, אזעקות וריצה למקלטים - איך ילד יכול לגדול בקצב שלו?
בכל מקרה, כך או כך, זה כנראה נכון. הילדים היום מבינים דברים הרבה יותר עמוקים מאיך שאני הבנתי דברים כשהייתי ילדה. יוצרי הסדרה סושרד הצעיר (אלעד חן וליאור סושרד) שמשודרת בכאן חינוכית השכילו להבין את זה.
אז אם אחזור לדבר על אותם ילדים שמתבגרים מהר, הפרק ששודר אתמול (רביעי) של הסדרה הוכיח לי את הטענה הזו באופן סופי. וגם, הוכיח לי דבר נוסף - סדרת ילדים טובה היא סדרה שגם ההורים יכולים להנות ממנה, ואפילו ללמוד ממשהו.
הפרק המדובר היה למעשה מעין פרק "מראה שחורה" בו מנהלת בית האבות (רותם אבוהב שעושה פה תפקיד אדיר ומתוק) יוצאת לחופשה והסגן המרושע שלה (יגאל נאור) משתלט על בית האבות ושוטף לכל הזקנים את המוח 1984 סטייל. ג'ורג' אורוול מתהפך בקברו כדי לבדוק איך קרה שהערוץ החינוכי בישראל מרפרר אליו. הילדים שמתנדבים בבית האבות מחליטים להקים מחתרת על מנת להילחם בסגן מוג הלב ובכך להציל את בית האבות ולשחרר את כולם לחופשי.
קודם כל, למה שיוצרי ותסריטאי הסדרה ייצרו מראש פרק שיכול להיתפס אולי כפרובלמטי? למה להם לייצר לעצמם את כאב הראש הזה? מחשבה שנייה הייתה - למה החליטו במאי הסדרה, הלוא הם אהרון גבע ומיקי טריאסט הנפלאים והמוכשרים (גילוי נאות - עבדנו יחד בעבר) לביים את הפרק הזה בצורה שמאוד ברורה לאן היא מצביעה? ואחרי שכל אלו עשו כך, למה שכאן חינוכית יסכימו לשדר דבר כזה שיכול לגרור אותם לבלגן?
אז התשובה הרשמית היא מה שפתחתי איתו. הילדים במדינה הזו מתבגרים מהר, מאוד. הם חשופים והם רואים את כל מה שקורה פה. לכן, גם אפשר לדבר איתם בגובה העיניים. להצביע להם באופן ברור מאוד על הדברים שמתרחשים מסביבם (יש במהלך הפרק רפרנס ברור מאוד לערוץ 14) ולבקש מהם לפתוח את הראש, כפי שעושים הילדים לזקנים, ולחשוב בעצמם. כמו שעשו הילדים בפרק, שבסוף הם הצילו את בית האבות מלהיות כפופים לשליט העליון, היוצרים, הבימאים וכאן חינוכית מבקשים מהילדים להיות אמיצים ובעלי חשיבה ביקורתית. וזה, אכן מסר שגם ההורים יכולים לקבל ולהזדהות איתו.
כנראה, שכהורים (או סתם אנשים מסוגרים תמהונים כמוני ללא ילדים שראו את הפרק), אתם תבינו את הרפרנסים לספרו של אורוול ואפילו למצב הגיאו-פוליטי המוכר כאן במדינתנו הקטנה יותר מילדיכם הקטנים, אבל משהו בפרק הזה יכול לגעת בכולם.
בעיקר כי אני חושבת שהוא שם במרכז שלו אומץ. אומץ להיות שונה, לא לפחד להתנגד ולהגיד שהמלך הוא עירום. כל מלך, אגב. קל להיות ערוץ ילדים, אבל קשה מאוד להיות ערוץ חינוכי, בעל ערך מוסף. תודה לאל שיש עוד ערוץ כזה, ושיש על מי לסמוך שייזרע אמונה ואומץ בדור הבא.
התרעות פיקוד העורף