"אני מקווה שזאת לא אני", אמרה ג'וליאן מור כשנשאלה על ידי כתב של "הגרדיאן" אם התפקיד שלה ב"מפות לכוכבים", הוא התפקיד האוטוביוגרפי ביותר שלה עד כה. ב"מפות לכוכבים", סרטו החדש של דייוויד קרוננברג ("קראש", "היסטוריה של אלימות"), שבו היא מככבת לצד רוברט פטינסון ("דמדומים"), מיה וסיקובסקה האוסטרלית וג'ון קיוזאק, מגלמת מור את הוואנה סגרנד - כוכבת הוליוודית מתבגרת שכוכבה דועך במהרה. סגרנד היא כוכבת הקולנוע מהגיהינום - דיווה בעלת אישיות של דיקטטור, גרוטסקית וצעקנית, ומור מספקת שם תצוגת תכלית של פסיכוטיות חסרת ריסון. על התפקיד זכתה מור בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן.

לטענת מור, אנשים מהסוג הזה שכיחים מאוד בהוליווד. "היא לא מפלצת, אף על פי שהיא מתנהגת בצורה מפלצתית לפעמים", היא מגנה על הדמות, "היא מסוג היצורים המאוד שכיחים בתעשייה שלנו, שכל הערך העצמי שלהם נראה מבחוץ אבל הוא לא מגיע מבפנים. וככל שאתה חי את אורח החיים הזה יותר זמן, כך אתה נעשה יותר ריקני, עד שמגיעה נקודה שאתה פשוט קורס. אולייש סכנה בכל מקצוע, אבל בתעשיית הקולנוע הסכנה מוגברת כי הכל קשור לפנים שלך ולאיך שאתה נראה ולאיך שהעולם תופס את המראה שלך. האנשים היחידים שיכולים לתת לך אישור הם בני המשפחה שלך. אלה שקרובים אליך. הם היחידים שיכולים באמת לראות אותך".

מור סיפרה שאת הדמות היא ביססה על קורבנות הוליוודיים שהיא פגשה במהלך הקריירה שלה, ובסוף מודה שאולי בכל זאת גם קצת על עצמה, לפחות כפי שהרגישה בתחילת דרכה. "אני זוכרת שכשהתחלתי לשחק, הלכתי מסט צילומים אחד לאחר בלי שיהיו לי יותר מדי דברים אחרים בחיים", היא אומרת, "ובסוף היום אתה חוזר לחדר המלון שלך ופשוט מרגיש בדידות נוראה כי המצלמה הפסיקה לצלם. אם אתה אי פעם רוצה לחוות רגע אקזיסטנציאליסטי, זה הזמן. אתה יושב שם וחושב: 'מי אני?'".

"ככל שאתה חי את התעשייה יותר זמן, אתה נעשה יותר ריקני". צילום: באדיבות קולנוע לב

גם סופרת

מור בת ה-54 שיחקה עד כה בכ-60 סרטים. היא התחילה את הקריירה שלה בסוף שנות ה-80 באופרת הסבון היומית "As the World Turns" בה גילמה שתי אחיות תאומות - אחת טובה ואחת מרשעת. בשנת 1993 קטף אותה רוברט אלטמן לסרט "תמונות קצרות", וממנו תיזכר לנצח הסצינה שבה היא צועקת על בעלה, כשהיא עומדת ללא תחתונים. היום היא גרה בניו יורק עם בעלה הקולנוען בארט פרוינדליך שצעיר ממנה בכמעט עשור, ועם שני ילדיהם. מור מספרת שהיא בוחרת את תפקידיה בין היתר כך שהיא לא תצטרך להיפרד מילדיה לתקופות ארוכות מדי. היא משתדלת לצלם סרטים בקיץ כדי שמשפחתה תוכל להצטרף אליה לסט, ואם מציעים לה סרט שמצולם בהונגריה, היא שואלת בנימוס אם אפשר להעביר את הצילומים לניו ג'רזי.

בנוסף לקריירה הקולנועית, היא הוציאה עד כה גם ארבעה ספרי ילדים - שלושה מתוכם בסדרה אוטוביוגרפית שנקראת "Freckleface Strawberry", ובה מסופר על ילדה ג'ינג'ית שלומדת לאהוב את עצמה. מור החלה לכתוב את ספר הילדים הראשון שלה כשבנה הבכור היה בן שבע (היום הוא בן 16). "מה שרציתי להגיד זה שלכולנו יש בעיות עם איך שאנחנו נראים", סיפרה לאחרונה בראיון ל"טלגרף" הבריטי, "זאת אומרת, אני עדיין הייתי מעדיפה שלא יהיו לי נמשים, אבל ככל שאתה מתבגר - דברים אחרים נעשים יותר חשובים. אף שאהבתי מאוד לכתוב את הספרים האלה, אין לי כוונה להפסיק לשחק - הם יותר סוג של פרויקט צד בשבילי".

"היא מקסימה". ג'ניפר לורנס. צילום: רויטרס

ואכן, היא עסוקה יותר מתמיד. הסרט האחרון שלה היה "נון סטופ", מותחן אקשן שבו כיכבה לצד ליאם ניסן. ובסרט הבא שלה, "עדיין אליס", המבוסס על רומן מאת ליסה ג'נובה (שיצא לאור גם בתרגום לעברית), היא מגלמת פסיכולוגית החולה באלצהיימר. ואחר כך, בנובמבר השנה ובנובמבר שנה הבאה, יצאו שני החלקים של "משחקי הרעב: עורבני חקיין" - האחרונים בסדרה הפופולרית. את הסכמתה להשתתף ב"משחקי הרעב" היא תולה בילדיה, שלדבריה עבדו קשה כדי לשכנע אותה. "אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה אחרת", הודתה, "אבל אני מאוד שמחה שעשיתי את זה. מלבד כל היתר, זכיתי לעבוד עם ג'ניפר לורנס. היא בחורה מקסימה. אני יודעת שאנשים אומרים הרבה פעמים דברים כאלה בראיונות, אבל היא באמת כזאת".

על מי מבוססת דמות הכוכבת הדועכת שמגלמת ג'וליאן מור בסרטה החדש?