אני חייב לדבר איתכם על "יומני השומן". אני חייב, כי מזמן לא נתקלתי בסדרת טלוויזיה שכל כך מפעילה אותי רגשית, גורמת לי לחשוב, מוציאה אותי מהקופסה. אני חייב, כי אני חושב שגם אתם חייבים לראות אותה. לא בטוח שהיצירה הזאת (ששודרה לראשונה בערוץ E4 הבריטי, ועונתה השנייה משודרת כעת בהוט 3) היא "פסגה טלוויזיונית", או כל קלישאה אחרת שאנחנו מדביקים למונומנטים כמו "הסופרנוס", "סיינפלד" או "בית הקלפים".
אבל הצפייה בה מלמדת כל כך הרבה דברים על הדרך שבה אנחנו מתוכנתים לראות טלוויזיה, ועל הצביעות והסכריניות שבה ברוני הטלוויזיה משתמשים כדי לגרום לנו להתמכר אליה. "יומני השומן" פשוט עושה את ההפך המוחלט (תוך שימוש במניפולציות טלוויזיוניות מענגות, כמובן). ולכן אני נרעש ממנה כל כך. הנה כמה דוגמאות מהותיות לעניין.