פרוייקט מיוחד לכבוד 50 שנים למצעד השנתי

מ"שיר השכונה", דרך להיטי הלהקות הצבאיות, שירי הקדם אירוויזיון, הבחירות ההזויות של הניינטיז ועד לבלדות הצפויות והפופ המזרחי שכבשו את האלף החדש. 50 שנה למצעד הישראלי השנתי. פרויקט מיוחד

אבישי מתיה צילום: ללא

קוראים לי אבישי ואני מכור למצעדי פזמונים. מזמן. מגיל 5. כשג'ו דולן שר "עשיני אי" וזייגר ואוואנס זימרו "בשנת 2525". בשנות הנעורים שלי האזנתי לכל מצעד שרק מצאתי ברדיו. הטופ-20 הבריטי ב-BBC באיי-אם ברביעי בערב, דירוג הבילבורד האמריקאי ברדיו מונטה קרלו בשישי בלילה ואפילו המצעד של רשת ד' בשבת בצהריים.

הלהקה של המדינה הייתה גם הנחמה של המדינה, שליקקה את פצעי מלחמת יום הכיפורים. שבועות ספורים לפני כן הוכתר "המגפיים של ברוך" האהוב לשיר השנה 1973 ואחריו הפציעו "נתתי לה חיי" מאירוויזיון 74' (נכנס היישר למקום הראשון) ו"גוליית" ב- 75'. כוורת התפוררה, ואריאל זילבר פרש מלהקת תמוז.

שיר אהבה מתוק שכתב תמלילן אלמוני בשם שמוליק צ'יזיק לאהובתו רותי זכה ללחן מזדמזם של זילבר, שהפך את "רוצי, שמוליק קורא לך" ללהיט הגדול של 76'. זוהרו של פסטיבל הזמר והפזמון הועם, עוד מעט וייעלם, אך ב- 77' שוב הייתה זו יוצאת להקה צבאית, הזמרת יהודית רביץ, שהרטיטה לבבות עם "סליחות", שלא זכה בפרס אך הותיר רושם עז והיה לבסוף שיר השנה במצעד, שעבר לרשת ג' ("קפטן ג'ק" של גרי אקשטיין נבחר, איכשהו, בגל"צ).

"נאסף תשרי", יצירה שהוקלטה עבור אותו מצעד שנתי, תהפוך את צביקה פיק מפופיו סט קופצני ליוצר מוערך ותצליח לגו בור ב- 78 ' אפילו על זוכה האירוויזיון הישראלי הראשון, "אבניבי", הדיסו קו של יזהר כהן, שהוכתר בגל"צ. את העשור חתם "הללויה", להיט הענקים של גלי עטרי וחלב ודבש, שהושפע כמובן מרוחות חדשות שנו שבו במזרח התיכון, זכה באירוויזיון שבועות מעטים אחרי חתימת חוזה השלום עם מצרים ונבחר לשיר השנה של 1979.

שנות ה- 80 נפתחו עם "גלגל ענק", ההפקה המלוטשת של קובי אשרת לחלב ודבש, אך תוך חודשים אחדים יכבשו להקות רוק בסגנון אמריקאי את לבן של מעריצות צווחניות. תיסלם של יוצאי גלי צה"ל, יזהר אשדות ויאיר ניצני, הלמה עם "רדיו חזק" האפקטיבי, אבל שיר השנה של ההרכב, "לראות אותה היום", הושפע מהגל החדש הבריטי.

תגובתו של ניצני באותו מצעד: "העם אוהב שירים שקטים". ומסתבר שגם שירים שמחים, כמו "יום שישי", רוק'נרול בנוסח הסיקסטיז, שהפך את להקת בנזין, המתחרה של תיסלם, למרעננת הרשמית של 1982. הזמר המזרחי תסס בתחנה המרכזית, אבל יחלפו עוד שנים רבות עד שנציג הז'אנר ישבור את תקרת הזכוכית. ההצלחה המסחרית הגדולה של 1983 הייתה "האישה שאיתי", האלבום הרומנטי-אסקפיסטי של דיוויד ברוזה, שמכר כדורי הרגעה לישראלים הנואשים ממלחמת לבנון ומהמו שבר הכלכלי.

שיר הנושא ו"סיגליות" הושמעו ללא הפסק, אך כיוון שהלחנים היו ספרדיים הם לא נכללו במצעד, שם התנוסס בגאון שירה הפטריוטי של עפרה חזה, "חי", שייצג אותנו באירוויזיון. ההחלטה שלא לכלול שירים עבריים אם המנגינות לא מקוריות, פגעה לאורך השנים בלהיטים גדולים מתוך רבי מכר כמו "ארץ טרופית יפה" (1978 , במקור מברזיל), "עיניים שלי" (1985 , יוון), או "נשמה צוענית" (1987), עד שבסופו של דבר, הבינו ברדיו את חוסר ההיגיון, והחוק שונה.

1984 הייתה השנה של שלמה ארצי, שסינטז את עצמו לדעת ב"תרקוד", טלנובלה מתוכנתת על אהבה מאוחרת בגיל 35 (ובהיפוך מילים, "חמש ושלושים"). גם שלום חנוך עמד לכבוש את הפארק. ב-85', אחרי ששמעון פרס מונה לראש ממשלה, התפנה חנוך לסגור חשבון עם הליכוד בהמנון המחאה האולטימטיבי "מחכים למשיח", שנכתב בעקבות משבר המניות של 83'. המצעד העברי של גל"צ חווה משבר משלו, מספר הגלויות שהתקבלו אז היה אפסי, והוא עמד להיסגר (רק ב- 98' ישוב, הפעם בלי גלויות).

רשת ג', לעומת זאת, תחטוף כעבור מספר שנים דוח חריף של מבקרת המדינה על שיטת הדירוג וטענות על זיופים והטיות. בשנות ה-70 הייתה אילנית הכוכבת של ישראל, כשזכתה בתואר זמרת השנה שבע פעמים וייצגה אותנו בשני אירוויזיונים. אחר כך תגיע עפרה חזה, שתאבד את התואר לירדנה ארזי. אבל המאבק הנואש בין מעריצי השתיים, שהפך אלים בקיץ הקודם, נראה ב- 86' לא רלוונטי, כשריטה בת ה- 24 היממה את כולם בהופעה בלתי נשכחת בקדם אירווויזיון.

העובדה ש"שביל הבריחה" לא ניצח בתחרות, לא הפריעה לו להפוך ללהיט הגדול של אותה שנה. שני להיטי רוק אימתניים התחרו ראש בראש ב-1987 . גידי גוב הצרוד הטיח בנו את "שלל שרב" האפוקליפטי בראש המצעד של גל"צ ומולו התייצבה יהודית רביץ, שהתחפשה לרוקרית עם "באה מאהבה", שיר השנה של רשת ג'. גרסת דאנס של הלהיט, בביצוע משותף של השניים, עוד תקרע את רחבות המועדונים.

כשהמדינה סגרה 40, האינתיפאדה בשטחים לא אפשרה לה לחגוג. למעריצות של אדם החתיך, פרויקט הדגל של יזהר אשדות וזוגתו אלונה קמחי, זה לא הפריע והן רדפו אחריו לכל מקום. "מצטער", להיטו הגדול, היה שיר השנה ב-ג'. מועדוני הגל החדש של תל אביב, שלהטו באמצע העשור במקביל למלחמה, הצליחו סוף-סוף לחדור ל מיינסטרים, כשמשינה, הלהקה שנולדה שם וביצעה מאז קאמבק מרשים, שיגו רה את הקטע הכֵלי "ריקוד המכונה" לראש המצעד השנתי ב- 89'. אז מה אם היה מדובר בהעתק כמעט מדויק של "ONE".

תגיות:
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף