סהר עזימי מוכר בתור "ההוא מ'דה ווייס'". ואם זה עדיין לא אומר כלום, אז מוסיפים את המשפט בלחש: "נו, ההוא עם ה... נו... שיש לו איידס". אך עזימי נלחם להוכיח, כל עוד הוא יכול, ליצור, לשיר, לרקוד ועוד הרבה דברים אחרים, ולא ממש סופר את הלחשנים למיניהם.
עזימי (40) - כוריאוגרף ותיק, רקדן ומורה למחול, שעבודותיו הנחשבות רצו בכל העולם - הוא נשא HIV, וב-2011 הוא אף יצר מופע מחול בעקבות מחלתו - Cell in a Human Scale עם אמנית הווידיאו ואמנית המיצב תמר ארדה. הוא הופיע ב"דה ווייס" 2012, היה בנבחרת של אביב צגפן, הגיע לשלב הסולואים, והכיר שם את אמיר דרזי, והופיע עמו אחרי התוכנית.
ביצירתו החדשה, "פולי מונופולי", שחלק ממנה הוא מעלה היום עם הרקדנית אורין יוחנן בשוק מחנה יהודה בירושלים, הוא בודק את תפקידו של היחיד בקשר הזוגי המודרני. הרקדנים עוברים זה דרך זה, ומציבים אתגרים פיזיים ורגשיים זה לזה, על הרצף שבין המקום שבו מתחילה תנועה, למקום שבו היא מוגשמת במלואה, ומפגישה את הקהל בטווח אפס עם תדרים ברווח האינטימי בינה לבינו.
בארץ יש כמות גדולה מאוד של נשאים, רובם עמוק בארון, מפחדים להתגלות מעצם התגובה של הסביבה. הפוביה מנשאים לא ברורה היום, עם הטיפול ועם כל הידע שיש. לצערי, הבורות והפוביה מתקיימות בכל שכבות האוכלוסייה. גם הקהילה הגאה לא שונה. הייתי מצפה שדווקא בקבוצה שבה יש מספר לא מבוטל של נשאים, היו יודעים על זה יותר, ומתנהלים באופן שונה. לדאבוני, לא זאת התמונה".