"לא יכול להיות שנבוא למזרח התיכון המהמם הזה. למקום המופלא הזה. שיש בו שמש ואור. ונבוא ונגיד: לא, בוא נעשה פה חושך! בוא נעשה פה קור! בוא נהרוס את הרגש! בוא נהרוס את התרבות! כוס רבנן. בשביל זה נרדפנו אלפי שנה כיהודים?".
כך זועקת ליאורה לופיאן, אחת הדמויות היותר מרתקות וצבעוניות ב"המתמזרחים" - פרק 3 בסדרה התיעודית המחשמלת "ערסים ופרחות - האליטות החדשות".
לופיאן, אשכנזייה במוצאה, טוענת שחיי העוני שחוותה הפכו אותה למזרחית. היא בת 37, רווקה, עיתונאית ועובדת במאפייה בשוק הכרמל. "מה שאמרתי בסדרה, על החפיפה בין העוני למזרחיות, זו אמירה מאוד בעייתית, כי המזרחיות המקורית ממש לא ענייה, אלא תהליך שקרה רק בישראל", היא אומרת.
היא מגדירה את עצמה "פרחה אשכנזייה", יען כי גדלה בבית עם מאפיינים של עוני. לכלב שלה היא קוראת "זיסל'ה בוהדנה שכטר לופיאן". "בוהדנה - כי כמו מירי בוהדנה היא באה מהדרום ועשתה מוביליות חברתית; זיסל'ה - על שם סבא שלי, שמחה זיסל. וזיסל'ה ביידיש זה גם מתוק", היא מסבירה.
לכלב גוף לבן וראש חצי שחור חצי לבן. "כאילו, המוח שלו חצי שחור חצי לבן", היא אומרת. "בגוף הוא לבנבן. כמוני. הוא ממש האלטר אגו שלי. חננה בגוף, לבנבן כזה, אבל במוח הוא חצי שחור חצי לבן. אני לא מזרחית, אבל אין ספק באיזה מחנה אני בוחרת".
"אני מאמינה בשילוב בין מזרח למערב. בהכלה נשית הטבועה במזרחיות, שמסוגלת להכיל את המערביות. מה שלא קורה להפך. אני תומכת בהנהגה נשית ובהגמוניה מזרחית. אחת התופעות שהצמיח המערב הוא האינדיבידואליזם, על כל מחלותיו, הדיכאון והניכור. אני, לעומת זאת, אדם חם".
התרעות פיקוד העורף