"ערסים ופרחות - האליטות החדשות", סדרה תיעודית חדשה מבית היוצר של רון כחלילי, עושה, בלי פחד, את כל הדרך ללב המאפליה של תעשיית הסטריאוטיפים הישראלית; ומפרקת שני "מוקשים" קרדינליים שיושבים לציונות האשכנזית כמו עצם בגרון. "מוקשים" ששום יוצר ישראלי, חוץ מכחלילי, לא העז להתקרב אליהם אף לא פעם. אפילו לא מטווח ביטחון.
ואף על פי שאני מעורב ומעורה ברעיון המזרחי עשרות שנים, גם בשבילי הצפייה ב"ערסים ופרחות" הייתה סוג של "פיגוע" תקשורתי, שהתיז ריקושטים כואבים לכל הכיוונים. אבל אפשר להרגיע. "השד העדתי" - מושג מופרך לחלוטין שהומצא על ידי האשכנזים, כדי לעשות דמוניזציה לכל מה שמריח מזרחי - מעולם לא נראה סקסי, פוטוגני, מרתק, אניגמטי, מלעיט דמיון ומכשף. והדבר הכי חשוב: נוגע חזק בכל אחד ואחד מהצופים הפוטנציאליים, בלי שום קשר למוצאם או לצבע עורם.
"ערסים ופרחים - האליטות החדשות" - בניגוד ל"הפנים האמיתיות של השד העדתי" של אמנון לוי - לא מעמיסה על המוח סטטיסטיקות מייגעות על כמות המזרחים באוניברסיטאות. כל הנתונים האלה כבר נלעסו לעייפה ויצאו מכל החורים. ואף שהם מוכיחים שמצבם הסוציו-אקונומי-תרבותי של המזרחים נותר אחר 66 שנה שוקת שבורה, כל זה פחות מעניין את כחלילי.