"מפעל הפיס צריך לבטל את הפרס ליצחק לאור"

גילית חומסקי, השופטת בוועדת פרס לנדאו לשירה, שבכלל התנגדה להענקתו למשורר שהואשם בהטרדה מינית, וספגה האשמות ואיומים על חייה, מסבירה למה הופתעה מהזעם כלפיה, ומדוע היא מאוכזבת מהחברות בוועדה

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
גילית חומסקי
גילית חומסקי | צילום: מירי צחי
2
גלריה

"המרחק בין אדם לאדם הוא לא יותר משישה אנשים. כל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר בסוף זמר מפורסם או את ראש הממשלה. ככה בדיוק התגלגל אלי המינוי לאחת המשרות הנחשקות בארץ. המון אנשים רצו את המשרה הזו, אבל הוועדה פנתה דווקא אלי".

על המילים הללו חתומה הסופרת והמשוררת גילית חומסקי בספרה "גחליליות" מ-2012. וכפי שליצירות, כידוע, נטייה ליטול לעצמן חירות, להתחיל להכתיב את המציאות ולקום על יוצריהן, כך מצאה את עצמה חומסקי - חברת ועדת פרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה ולמדעים ומחקר על שם לנדאו המוענק זו השנה ה-13 - בלב סערה שלא התריעה על הופעתה במפה הסינופטית הפרטית שלה.


“הדבר שהכי הפתיע אותי היה שהדיון לא בדיוק נסב על שירה. מדובר בפרס גדול ומשמעותי, וזו יכלה להיות הזדמנות לדיון תרבותי אמיתי, ולתרומה אמיתית לתרבות בישראל. לאכזבתי, זה לא השיח שהתנהל. אחרי פרסום דבר הזכייה הופתעתי גם מהלהט שבו קבוצות פמיניסטיות בחרו לתקוף מבין שלושה שופטים דווקא את האישה היחידה, שהייתה גם היחידה שהצביעה נגד. היו טענות שהן שקרים ממש, למשל שאני מסתירה מסמכים מהוועדה. הייתה גם טענה שהייתי צריכה לפרוש מהוועדה, מה שבהחלט היה הופך את חיי להרבה יותר קלים. אני אדם כותב, קדמת הבמה היא לא מקומי הטבעי, ואני לא מחבבת, בלשון המעטה, את הפוליטיקה של הפואטיקה. אבל אני אדם של מילים, וגם בוועדות כמו זו יש מילים שצריכות להישמע. לא נשמע לי סביר שאסכולה אחת תשמר את עצמה תרבותית, וכל היתר יימחו מהיציע. עולם הרוח הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות”.

“הייתי מודעת היטב לטענות הרבות נגד יצחק לאור. הנושא עלה גם בוועדה. צריך לזכור שוועדת הפרס לא התכנסה כדי לדון בהאשמות נגד יצחק לאור, אלא כדי להעניק פרס למשורר בעל השפעה על התרבות בישראל. “למען ההגינות אני חייבת לציין שבכל הפעמים המעטות שבהן יצא לי לשוחח עם יצחק לאור, לא חוויתי אותו כאדם בעייתי. כשפורסמו מסקנות הוועדה, לאור קיבל את הידיעה בשבת, והמתין עד מוצאי שבת כדי להודות לי. השבתי לו בכנות כי תודתו לא מגיעה לי, שכן לא הצבעתי בעבורו. הוא קיבל את הדברים בהבנה. אני לא יכולה לומר שפגשתי אישית את הצדדים הבעייתיים ששמעתי עליהם, לא לפני הפרס ולא אחריו. ועדיין, סברתי שלנוכח התלונה שהוגשה נגדו בעבר ובשקלול כל הנתונים, זכייתו בפרס ציבורי היא לא הדבר הנכון. בימים האחרונים פנו אלי גם כמה נשים שעברו איתו חוויות לא נעימות. אין לי שום סיבה להניח שהן משקרות. המצב כרגע הוא שלאור מסתובב עם קלון ובלי משפט. זה לא הוגן לשום צד, והעמימות הזו היא שאפשרה את הסיטואציה מלכתחילה”.

תגיות:
מפעל הפיס
/
יצחק לאור
/
גילית חומסקי
/
פרס לנדאו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף