השנה האחרונה בחייה של חני פירסטנברג הייתה ללא ספק אחת המכריעות שידעה. אחרי לידה קשה שהותירה פצעים שטרם הגלידו ותינוקת חדשה שהצטרפה למשפחה, השחקנית תגשים בקרוב את פסגת חלומותיו של כל שחקן כאשר תעלה על הבמה האגדית בברודוויי בניו יורק ותככב במחזמר הנודע “קברט”. פירסטנברג תהיה השחקנית השנייה בכל הזמנים לעלות על הבמה היוקרתית, מאז השחקנית דינה דורון שכיכבה על אותן במות לפני כמה עשורים וגילמה במשך שנה וחצי את תפקיד אנה פרנק בהצגה "יומנה של אנה פרנק".
הוא אמר שהוא מצטער, ושאני לא יכולה לעשות את התפקיד. הייתי נורא מאוכזבת, כתבתי לו מכתב ובו הסברתי למה אני כן יכולה לעשות את התפקיד כי אני אמורה לגלם דמות של זונה, אז זה עשוי להתאים, להיות זונה שמלאה במקומות הנכונים. כתבתי לו ששבוע אחרי שאני יולדת, אני כבר יכולה להיות על הבמה. תודה לאל שהוא לא הקשיב לי. הוא הבטיח שאם הם ימשיכו לרוץ, אז אולי בעתיד. ילדתי ב-2 במאי. כשההצגה עלתה, הגעתי לארץ ללדת
"כשהתקשרו לספר לי שאני הולכת לעשות את התפקיד, התחלתי לבכות. זה היה אחד הרגעים המאושרים והמפתיעים בחיי. אמרתי לעצמי: 'יש. עשיתי את זה'. אבל בעצם עוד לא עשיתי כלום, רק עכשיו מתחילות החזרות וההצגה. אמא שלי המדהימה באה לפה כדי לעזור לי עם מיה בתקופת החזרות. אני זוכרת שכשהייתי בת 19 יצאה ההפקה הראשונה ב'סטודיו 54 ' וראיתי את המחזמר. כשגדלתי בניו יורק הייתי רואה מחזות זמר כל הזמן. סבא
שנתיים לאחר מכן חזרה פירסטנברג ארצה ושיחקה בהצגות בתיאטרון הקאמרי, ביניהן "אמדאוס", "המלט", "כנר על הגג", "משחקים בחצר האחורית" ו"גטו" מאת יהושע סובול, שעליו קיבלה את פרס התיאטרון לשחקנית המשנה. לפני שלוש שנים היא חזרה לניו יורק והחלה לפתח קריירה בינלאומית משגשגת. בין היתר, כיכבה בסרט המדובר "הפלנטה הבודדה ביותר" (The Loneliest Planet) לצד גאל גרסייה ברנאל ושיחקה באוף-ברודוויי
"איכשהו בתפקידים שלי בארץ לא התפשטתי, אבל פה אני לגמרי בעירום על הבמה בהצגה 'דרך השעה הצהובה' (Through The Yellow Hour). אבל זה עירום מאוד חולני ולא מחמיא בכלל. גם בסרט 'הפלנטה הבודדה ביותר' אני בעירום מלא. העירום מאוד חייתי ולא מיני בכלל. בתפקיד ב'קברט' זה עומד להיות יותר צנוע ואני הולכת לחשוף רק שד אחד. זה חלק מהחוזה. להצטלם בעירום זה יותר קשה מלהיות בעירום על הבמה כי אחר כך רואים את זה על
“אני מקווה שמפה אני רק אעלה. אני לא מאמינה שדברים פשוט באים, צריך לעבוד קשה בעבורם. התפקיד ב’קברט’ בהחלט יפתח בפני הזדמנויות מעניינות. חשוב לי להמשיך לעבוד בארץ. אני מאוד אשמח לקבל תפקידים בישראל, וגם אין לי שום בעיה לחזור לארץ לכמה שנים. עד שמיה תהיה בת 6, אני יכולה לעשות מה שאני רוצה. יש לי בית בישראל ובית בניו יורק. אני עוד לא יודעת איפה אני רוצה לגדל את הבת שלי. פעם אמרתי שאני בחיים לא אגור בניו יורק ואני שוב גרה פה, אי אפשר לדעת".
התרעות פיקוד העורף