בתקופה שבה נפתחות עוד ועוד ישיבות חילוניות, חילונים רבים מתפלפלים בגמרא ועורכים התכנסויות קבועות לקריאת פרשות השבוע בבתיהם, ואף נוסדה על ידי הרב אהרון לייבוביץ "השגחה פרטית – כשרות קהילתית" שנועדה לעודד מסעדנים לאמץ מודל כשרות חלופי למסעדות ולבתי עסק – נדמה כי ההגדרה של היהדות ושל מיהו יהודי מיטשטשת. תרבות יהודית, אומרים העומדים מאחורי המגמה החדשה, אינה רק ספרים. היא גם אמנות, קולנוע, פיסול ועוד.
למכתב השיב מוטי שקלאר, יו"ר הדירקטוריון של הערוץ, אשר כתב: "לא ברור כיצד הנכם מתיימרים להגדיר את מורשת ישראל באופן הצר ביותר שניתן להעלות על הדעת ומתעלמים מהדיון הציבורי הרחב המתקיים בשאלת הגדרת המונח, שהינו רחב וטעון. קברניטי הערוץ רואים את מורשת ישראל כביטוי לתורת חיים, הנוגעת בכל רובדי קיומנו".
התכתובת הזו מרמזת ולו במעט על הסערה המתחוללת בציבור סביב השאלה הגדולה: מהי היהדות, למי היא שייכת והאם מתחוללת פה מהפכה.
מבחינת באר, גם "סוגיות נוצריות" כמו העבדות צריכות להיכלל במורשת היהודית. "אין נושא שאינו רלוונטי, ולכן אי אפשר להגיד שערוץ 20 לא רשאי, אלא אפילו חייב לעסוק בסוגיות ההווה עם ממד של עומק. מחויבותו היא לא לדון רק ביחס של הישראלי למסגד המוסלמי, אלא לראות אילו מערכות יחסים היו בעבר ליהודים מוסלמים, כמו הרמב"ם למשל. איך התמודדו האנשים שחיו בארצות שונות, בפרס, צפון באפריקה, במזרח התיכון וטורקיה עם עמידתם מל האסלאם והקריאה של המוסלמים בספרי הקודש? מי שאוסר על עיסוק באקטואליה לא מבין שיהדות זה לא רק דגים מלוחים, ספר תורה וחריימה".
"היום, בין השאר בגלל מגמות עולמיות שישראל לא לבדה בהן, אנו רואים עליית קבוצות שמייצרות פרשנויות דתיות חדשות. מגילת העצמאות נותנת תשובה מאוד ברורה: מדינה יהודית דמוקרטית, חותרת לשוויון, סובלנית, שכמובן נשענת על עולם המושגים ועל הזיכרון ההיסטורי המשותף ליהודים שבאים או נולדו במדינה הריבונית היהודית. דבר אחד ודאי למי שקורא את מגילת העצמאות: איש לא פילל שהדתיות על פי פרשן זה או אחר תהיה קודמת לערכים של שוויון ודמוקרטיה, פרי רעיונות ההשכלה שעל בסיסם פעלה התנועה הציונית".
מה אמור לשדר ערוץ שמגדיר עצמו כ"ערוץ מורשת"?
"הואיל וטלוויזיה היא לא ישות אמורפית שפועלת בחלל ריק, אלא כלי מבטא של אינטרסים כלכליים ופוליטיים, מובן מאליו שהיא תיתן ביטוי לגורמים מסוימים ולתפיסות מסוימות. ברור בעליל שלא רק באופן היסטורי, אלא גם כיום, 'יהודיות' אינה מתמצה בהרינג או מקווה".