“הכי נמוך שאפשר לרדת. אין עתיד. אין תקווה. רק רוצה להסתגר ולהתרחק". הדוברת היא עדי סדקה, יוצרת ובמאית הסרט “השד אינו נורא כל כך", ולגביה לא מדובר בסרט בדיוני. סדקה לא הגתה את הרעיון מדמיונה. לפני חמש שנים התפרצה אצלה סכיזופרניה. בדרך כלל היא מתפקדת כאדם בריא, אבל לעתים היא לוקה בהתקפים שחלקם גוררים בעקבותיהם אשפוזים, אחד אף נעשה בכפייה, וחלק מההתקפים משגרים אותה לביתה, הרחק ממשפחתה, מחבריה, לרביצה מותשת על המיטה, למקום השני הנמוך שאפשר לרדת.