בבדידות בדירתה הקטנה שבשכונת רחביה הירושלמית, ועבדה כל השנים כספרנית בבית הספרים הלאומי בעיר.
כמו רפול ושמוליק קראוס. אז הנה כמה זוויות מפתיעות על חייה של מי שכונתה במשפחתה "דודה מירה".
להעלות נושאים כאלה בכתיבתו.
"היא הבינה את המהות של להיפגע ממשהו שהמבוגר לא מתייחס אליו. מירה לא הייתה ילדותית, אלא ילדית. שמרה את נפש הילד שלה. בשיר 'האונייה', כשהילד אומר 'אינני דני אלא רב חובל אני', זה קורה לכל ילד שמשחק משחקי דמיון, והמבוגר מבטל אותו. היא הבינה את הפגיעה וגם ידעה מה הוא עובר".
התרעות פיקוד העורף