הדלקתי טלוויזיה השבוע לשיטוט מקרי, ועל המסך הופיע פאנל של "מומחים" שדנו, איך לא, במערכת הבחירות שיצאה לדרך. הייתי על הערוץ - בלי להזכיר שמות - פחות מדקה, אבל מילים כמו ביבי, כחלון, ציפי, קואליציות ושאר ענייני בחירות התעופפו שם מכל עבר, גדשו את האוויר במהירות מסחררת, והרגשתי איך כל התשפוכת הזאת מתיישבת לי ישר על החזה והגרון וחונקת את תנועת החמצן הנקי אל הריאות.
זה הזמן לחדש את המינוי בספרייה, לנגב את האבק מעל דיסקים ישנים שלא האזנו להם שנים, לשבת עם הטף ולהכין איתו שיעורים. כשמזג האוויר יאפשר זאת, לצאת לעת ערב לטיול ברחובות העיר. לגנוב יום מהעבודה ולנסוע לטייל בין מרבדי רקפות. לנשום ולמלא את הריאות בריח הטבע. לחשוב שאין דני דנון ומירי רגב בעולם. להניח לטלוויזיה להעלות אבק. בחירות יכולות להיות תקופה ממש נהדרת.
התרעות פיקוד העורף