רמי ורד עבד שנים כדי לבנות את עצמו כאיש מצחיק, וכשהגיע למעמד, הוא הבין שהברכה היא גם קללה. גם כשהוא זועק מכאבים, מסביב מחזיקים אנשים את הבטן מצחוק. לכו תשכנעו אותם שכואב לו. באמת. כואב לו הלב על המדינה, כמו כולם. אז איך אומרים הגששים, "העולם מצחיק, אז צוחקים".
במובן הזה, התפקיד של המלך במשפחת מלוכה מטורללת בסדרת הילדים "משפחה שולטת" הוא אולי נקודת מפנה בקריירה שלו. פתאום הוא מוצא את עצמו, שחקן, חלק מלהקת שחקנים. לא עוד זאב בודד, שכותב, מביים ועובד לבד. הסדרה, שמשודרת בערוץ הילדים של יס, נכתבה על ידי רובי דואניאס, והיא נושאת ניחוח אלגוריה למה שקורה או לא קורה בבית ראש הממשלה.
אורנה בנאי, שמשחקת את המלכה הנוירוטית, כבר קשרה את הקשר בין מה שקורה בסדרה לשרה נתניהו. ורד, לעומת זאת, חושש ממילים גדולות, ומפגיעה במישהו.
"אני שיא הציניות? אני אדם שכולו שמש וציוצי ציפורים. החיים שלי זה סרט של דיסני. אבל ברצינות, לא ממש חשבתי על הסדרה כתוכנית ילדים. רובי דואניאס, שכתב וביים בהרבה כישרון, שלח לי את התסריט וזה מצא חן בעיני. כשהוא אמר לי שאורנה בנאי תשחק את אשתי, עוד יותר שמחתי, כי אני מאוד אוהב אותה וכתבתי את המופע הנוכחי שלה. באמת שלא חשבתי שמדובר בתוכנית לילדים עד לא מזמן, כשילדים בני שמונה ביקשו ממני חתימה והייתי בטוח שטל מוסרי עומד מאחורי. זה קצת משונה. אני חייב להודות".
"שנים אני עושה סטנד־אפ. זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות. אני גם כותב ומביים אחרים, ולא בדיוק התעניינתי בלשחק בסדרות. לא הייתי כמעט באודישנים לאורך הקריירה. כך שהפתיע אותי כמה נהניתי לשחק בסדרה. זה עשה לי חשק לעוד. בכיף אני אצלם עוד סדרה. ואם זה יהיה סיטקום, עוד יותר טוב. אני כבר הרבה זמן מופיע לבד, נוסע לבד, יושב בחדר הלבשה לבד, ועומד על הבמה לבד", הוא מסביר על השוני, "פתאום אני חלק מצוות, וצוות מאוד נחמד ומוכשר. היה לי כיף להיות חלק מקבוצה. אם לא היו מתחילים לצלם כל בוקר בשבע, הייתי אפילו נהנה יותר".
אף על פי שהיה פרש בודד במהלך הקריירה, לורד לא הפריע הפעם לקבל הוראות ממישהו אחר. "אין לי בעיה שאומרים לי מה לעשות. אומנם רוב החיים המקצועיים שלי עבדתי סולו, ויש לי ראש גדול תרתי משמע, אבל אין לי בעיה להתמסר לגמרי לראש של במאי ותסריטאי שהם לא אני, וללכת עד הסוף עם החזון שלהם".
"אני לא חושב שיש פה כוונות נסתרות או הקבלות לראש הממשלה ואשתו, אבל צריך לשאול את רובי. אני מסכים שיש דמיון, אבל אני לא בטוח שלזה התכוון המשורר. כל ההתעסקות בשרה נתניהו מיותרת. היא לא בממשלה ולא בכנסת, וכל מה שאנחנו יודעים עליה זה שמועות שלא ממש הוכחו. זרקה נעליים לא זרקה נעליים, ירתה ברובה ציד לכאורה על הצוות של הארמון שלה, נתנה תפוח מורעל לשלי יחימוביץ', לא אכפת לי מדובר ברכילות. אני יותר מתעניין בתפקוד של בעלה, ראש הממשלה, ושל הממשלה והכנסת בכלל".
לורד יש בטן מלאה על מה שקורה במדינה. "אני חייב להגיד שהדמות שלי בסדרה, עם כמה שהיא מגוחכת, הייתה עושה עבודה יותר טובה מהממשלה הזאת. כלב ים מאולף היה עושה עבודה יותר טובה. עציץ של נענע היה עושה עבודה יותר טובה".
"כשאני נתקל במשהו שמרתיח אותי, כמו מחירי הדירות, או זה שהעלו את המחירים של האלכוהול הזול והוזילו את האלכוהול היקר, ככה שוודקה שמנקים איתה חלונות באוקראינה עולה 80 שקל לבקבוק במקום עשרה שקלים, ולעומת זאת, ויסקי שעלה אלף שקל עולה עכשיו 200 שקל, אני ממש מתחרפן".
"זה כאילו שהממשלה אומרת לאנשים צעירים, לא רק שלא תוכלו לקנות דירה, לא רק שתשלמו על מנה שווארמה מהודו שמת מייאוש כמו על סטייק אנטרקוט בפריז, לא רק שתצטרכו לגור עם שמונה שותפים בשביל לשלם שכר דירה על איזה חושה רקובה בדרום־דרום־דרום תל אביב, עם ג'וקים בגודל של מרצדס, אז גם העלינו לכם את המחיר של הוודקה, שלא תוכלו גם להשתכר בשביל לשכוח את כל החרא שאנחנו מאכילים אתכם, זה סוג של סאדיזם לדעתי".
"יאיר הוא חבר, אנחנו מכירים לא מעט שנים, אז אני לא ממש אובייקטיבי. בכל זאת, הוא השר הראשון שאני מכיר, עוד לפני שהוא היה שר, אז אני די מבסוט מהקטע שמישהו שאני מכיר, ושהיינו יחד בים, היה שר האוצר. אני גם לא מבין גדול בכלכלה, אז אין לי שום דרך לדעת אם הוא היה שר אוצר טוב או לא. אפשר לדעת את זה רק בדיעבד. אני מאוד מקווה שיתברר שהוא עשה עבודה טובה. בשבילו. בשביל כולנו. הלוואי".
"אנחנו מכירים מהטלוויזיה. היה לנו סוכן משותף, בועז בן ציון, שלדעתי הוא האיש הכי מצחיק בארץ. עשיתי אצל יאיר פינה בתוכנית והיה כיף לעבוד איתו".
"יש לא מעט פוליטיקאים שהוא יותר ראוי מהם. הרשימה ארוכה. אפשר להשיג אותה בכלא מעשיהו, אז באמת שכדאי לחכות לפני ששופטים, וזה לא ממש חשוב מה אני חושב, ימים יגידו אם הוא טעה או לא. בכל מקרה היכולת שלו להשפיע כשר אוצר הייתה עצומה. עם כמה שהטורים שלו נקראו בתפוצה עצומה, במחי החלטה קטנה הוא היה יכול לעשות שינוי שמיליון טורים בעיתון לא יכולים לעשות".
"זה לא שהמדינה הייתה במצב מזהיר לפני שהוא היה שר אוצר. המדינה צוללת לתוך הג'ורה כבר לא מעט שנים, גם כלכלית, גם ביטחונית וגם חברתית. איפה שלא תסתכלו, תראו אנשים עם מכונת קריוקי מפריעים לשכנים. נערים עם תספורת שנראית כאילו הדביקו להם ספוג רחצה על הראש נוסעים על אופניים חשמליים ושומעים חרא של מוזיקה בפול ווליום. כולם רוצים להיות כוכבי ריאליטי. אף אחד לא רוצה להיות רופא או כבאי. התופעה הזאת של נהגים שדורסים ובורחים היא סימפטום לתחושה הזאת שכל אחד לעצמו".
עם זאת, למרות הבטן המלאה, ורד גם שומר על אופטימיות. "בסוף האסימון ייפול לכולם במדינה. הם יבינו שהבעיה שלנו זה לא איראן, לא הערבים ולא סוריה. שמכניסים אותנו פה לפאניקה ביטחונית כדי שלא נשים לב ששודדים אותנו לאור יום. שהשחיתות בארץ עברה את רומניה, אפריקה ודרום חרטבונה. אז אולי הבוחר הישראלי יתחיל לבחור במי שטוב לו באמת.
"לפיד? מבחינתי, אני נותן לו צ'אנס. מגיע לו. הוא קיבל הרבה מאוד מנדטים, הוא באמת מנסה ככל יכולתו. הלוואי שיותר אנשים, שלא צמחו בתוך המערכת הפוליטית, יגיעו לכנסת. זה רק ישפר את המצב. וזה לא שאין בכנסת אנשים טובים. יש לא מעט אנשים טובים בכנסת, גם בשמאל וגם בימין, אבל איכשהו אותם ארבעה נודניקים, צועקים ומתלהמים, הם אלה שאנחנו רואים כל הזמן.
"בכל מקרה", חותם ורד את משנתו, "גם לנו, כאזרחים, יש אחריות כהורים וכצרכנים. אם אנחנו מסכימים לשלם 43 שקל על שווארמה בלאפה, מחיר של סטייק אנטרקוט בכל מדינה נורמלית, מגיע לנו. אם אנחנו בוחרים באנשים שמאכזבים אותנו שוב ושוב, מגיע לנו".
"אני לא מנסה לשנות כלום. אני מאמין שהכל משתנה לטוב ולרע. מי שבאמת יכול לשנות זה רק פוליטיקאים. הם, לצערי, לא ממש עושים את העבודה. רובם, כנראה, דואגים לעצמם, לחברים שלהם ולגיסה של הבן דוד הצולע שלהם. הייתי שמח להשפיע יותר על העתיד של הילדים שלי, אבל שנינו יודעים שאין סיכוי שיבחרו בסטנדאפיסט לכנסת. לא ממש לוקחים ברצינות אנשים מצחיקים".
"יאללה בסדר. מתי להגיע לירושלים?"
התרעות פיקוד העורף