4 שנים אחרי התערוכה שלו, "טבע האדם", שהביאה אל מוזיאון תל אביב לא פחות מ-145 אלף מבקרים - מספר שיא שלא חזר מאז על עצמו - סוגר הפסל צדוק בן דוד מעגל. הפעם במסגרת הסדרה "שמונה שיחות עם אמנים על אמנות".
"את נוגעת בנקודה חשובה. כשאמן צעיר עוזב את בית הספר ונמצא לבד בסטודיו, זאת התקופה הקשה ביותר עבורו. אחרי שהוא מקבל ביקורות לטובה ולרעה מהמרצים שלו ומכל הכיוונים, הוא פתאום מוצא את עצמו בתפקיד המבקר של עבודותיו, וזה לא קל ולא פשוט. עם השנים זה עדיין לא קל לאדם להיות מבקר של עבודותיו ולדבר עליהם, אבל יש מרחק ופרספקטיבה של זמן, ואפשר להסתכל על דברים בצורה בוגרת וחכמה יותר. במירכאות או לא. זאת לעומת עבודות שנעשות עכשיו ועדין אין פרספקטיבה לראות מאיפה זה בא ולאן זה הולך".
"אני זוכר שהלכתי באוקספורד סטריט וראיתי שדרת עצים הנטועים בתוך עציצים ענקיים מבטון. זה גרם לי לראות את הניגודיות של הטבע מול ההיגיון. לכן התערוכה הראשונה שלי הייתה סדרה של צורות גאומטריות, מתוכם יצאו עצים יבשים. לאט לאט התחלתי לעבור לדימויים קצת יותר פיגורטיביים, להשתמש בדימויים של חיות ובהמשך גם של אנשים".
"בגלל השפה העשירה, אפשר להגיד דברים נוראים וזה יכול להישמע נהדר", הוא צוחק. "באתי מבצלאל, שם המרצים היו עומדים וצורחים מול התלמידים המפוחדים. כשהגעתי לאנגליה, ראיתי שאפשר גם להגיד דברים אחרת, להסתכל על היצירה ולחפש משהו טוב. בשנה הראשונה, בגלל חוסר הידע והפחד, הייתי משתמש במשפטים מאוד יסודיים ובסיסיים. לאורך זמן ראיתי את העולם אחרת, צמצמתי אותו לדברים יסודיים וזה השפיע על העבודה שלי, שהייתה מופשטת וכמעט מינימליסטית".
הוריו היו שם בשבילו לכל אורך הדרך, ועל אף שהגיע ממשפחה דתית, 5 ילדים, נתנו לו את הביטחון והחופש לעסוק במה שירצה, אולי משום שאביו היה הצורף הראשי של משכית והבין מה כוחה של האומנות. כיום הוא אומר לא להזמנות רבות, מתוך אידיאלים. "בסופו של דבר אני צריך לזרום עם מה שאני עושה, אחרת אהיה כמו מעצב פנים. אין לי עניין וצורך בזה, לא נפשי ולא כלכלי. קיבלתי לא מזמן הצעה מקניון בקנדה, ואמרתי להם שאני מוכן לעשות זאת, רק בתנאי שהעבודה תוצג מחוץ למבנה ולא כדקורציה".
"חלק מפרגנים. רובם בטוח שלא. אבל זה טבעי. כמו שאומרים, השמחה הכי גדולה בארץ היא השמחה לאיד. המקום היחיד שבו רואים את האמנים בצורה הכי מגובשת זה בהלוויות, שם יש הזדהות טוטאלית".
"יותר ממחשבות לחזור, יש בי חשש לכלות את ימי שם. אני מבלה בארץ כמה שיותר, ובסופו של דבר, לא רחוק היום שאחזור".
התרעות פיקוד העורף