" יעקב אורלנד היה מדמויות המפתח שהטביעו חותם בתרבות בארץ בפרק הזמן שבין יישוב לבין מדינה", קובעת פרופ' תמר וולף־מונזון, מהמחלקה לספרות עם ישראל בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן, שתנצח מחר על "בהיר וגבוה כזמר", כנס לציון מאה שנה להולדת המשורר, שייערך באוניברסיטה. "המטרה שלי בארגון הכנס היא ליצור סוג של תיקון. לאחר שאורלנד נודע כיום בעיקר כמחבר של שירי זמר, כמה מכירים את השירה הלירית שלו? כמה מכירים את עבודת התרגום המופלאה שלו לתיאטרון?"
"יותר ויותר הרגשתי שהדמות המוכרת לציבור הרחב של אורלנד היא לא הדמות שהכרתי פנים אל פנים ודרך הארכיון שלו", מוסיפה וולף־מונזון. "אורלנד, יש לומר, היה איש מקסים ואיש שיחה מרתק, שהיה אמן של מילים. בשיחות בינינו היה ערבוב בין הממד האישי לבין הממד היוצר, כשהדברים השתלבו זה בזה. מהם עלה שציער אותו במיוחד שלא כל כך הכירו את השירה הלירית שלו".
מה את מקווה שיצא מהכנס אצלכם? אני שואל לבסוף את פרופ' וולף־מונזון. "אם פתחנו את שיחתנו בהבעת תקווה שייעשה תיקון לאורלנד, ארחיב ואומר שהכנס הזה יפתח מהלך שיקבע מחדש את מקומו של אורלנד במיפוי של הקאנון הספרותי הישראלי ויחזיר למרכז יוצר שהייתה לו תרומה משמעותית לעיצוב הזהות התרבותית שלנו".
התרעות פיקוד העורף