מבחירות 1984 אני זוכר רק את התעלה שחפרנו ואיזה לילה אחד שחפרנו והגענו הביתה רק אחרי ששידורי התעמולה החלו. זה לא נגמר טוב עם ההורים. התעלה שלנו נחפרה בין הוואדי ובין הבניין של רחוב הגיא 10 שניצב בדיוק מול הבניין שלנו. האדמה הייתה קשה ומלאה באבנים ובזרדים שמגעם היה כשל גלד ועקצו את העור שהתאדם ללא הרף. מסביבנו עמדו עצי ברוש ואקליפטוס והסוו אותנו מהעולם. חפרנו עם כפפות, עם כפות מרק, ובידיים שלנו וציפורנינו התמלאו בוץ ולפעמים דם. הייתה לנו סיבה טובה לחפור את התעלה: היו לנו אויבים מסוכנים במגדלים הגבוהים, שני בניינים שניצבו בסוף גבעה קוצנית שמעל לרחוב הגיא. הילדים מהמגדלים הגבוהים מעולם לא היו קבוצה מובחנת - היו שם כמה שמות, איילון ונריה אחיו - אלא חבורת אויבים ערטילאית וגמישה.