לפני כמה שנים ניהלתי קשר רומנטי עם עורכת מדור הספרות של Ynet דאז. באותו הזמן, יצחק לאור - סופר ומשורר שאני מאוד מעריך את פועלו ויצירתו - החל בהנפקת "מטעם": כתב עת אליטיסטי שייסד וערך. מאחר שבעבר היא הייתה סטודנטית שלו, ומאחר שחפץ לקדם את כתב העת, ביקש ליזום עמה פגישה. הפגישה נערכה בבר אפלולי תל־אביבי. שלוש שעות אחרי זה, היא צלצלה אלי בוכייה. ביקשה שאבוא בדחיפות.
כשהגעתי, סיפרה לי בעיניים דומעות כי זאת הייתה פגישה איומה ונוראה. אמרה שהוא לא חדל להתקרב אליה וללטף את ירכיה, בעוד היא משותקת מכדי לבקש ממנו להפסיק. ברגעים ההם רתחתי מזעם. כמעט שנסעתי לביתו בשביל לבוא עמו בדין ודברים. אלא שהיא הפצירה בי שאשאר לצדה. שאישן שם ואשכח.
התרעות פיקוד העורף