התיישב מול התוכנית ונעצר. התפאורה אותה תפאורה יגעה ובלתי מפתיעה, שראינו בתוכניות דומות לפני 40 שנה - על הקיר שתי גיטרות חשמליות ולצדן שתי ואזות ריקות. ממול מקול ישן, שאז קראו לו עדיין פטיפון. ובאמצע, נצחי כמו הזמן, מתוק כדבש, איתנו מאז ולתמיד, אותו יואב קוטנר.
מנחים ומראיינים באו ונעלמו, הטונים הפכו אגרסיביים יותר, יצאנו לכמה מלחמות, וקוטנר אותו קוטנר. לא מזקין, לא מצעיר, בשערו לא זורקת שיבה, לצוות שיושיב על הגריל את ג׳סטין ביבר כבר לא יוזמן, משוחח עם אותה גלי עטרי על אותו תהליך היצירה.
לא שגלי עטרי ראויה להישלח על גבי קרחון למרחקי הים. היא עשתה ועדיין עושה את הקילומטראז' המוזיקלי המכובד שלה. רק שמעט קשה, אחרי שעוד לא הצלחנו להחזיר לעצמנו את הנשימה מביקורו של רובי וויליאמס, להתרגל לגודלנו האמיתי, שהוא, מה לעשות, גלי עטרי. וכל זה באריזת קצבו היגעה של ערוץ חינוכית 2, שככל שהוא מנסה למתוח את פניו, ולעתים נוחל הצלחה או שתיים, לא באמת מוצא את הצוות והדרך והתקציבים שיביאו אותו לדגדג את ערוץ דיסקברי, ערוץ ההיסטוריה וערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק. אז הבו לנו את הנמנמה, את המצנפת, את האנפילאות, כבו את האורות ונצפה -בווליום נמוך - בקוטנר מראיין את גלי עטרי.
איש לא מקבל הנחה. אין רומנטיקה, אין קוצ׳י מוצ׳י. רק צרות מכל פינה. עד כדי כך שלעתים העומס כמעט מכריע את הצופה, שצריך איזה הארי פוטר שיגיע לעשות קצת הוקוס פוקוס ויקל על תושבי העיירה האומללים ועלינו. אבל מלבד זאת הכל עשוי בצורה בריטית מאוד, עבודת מקצוענים מדויקת, מוקפדת, קצבית ומרתקת. תענוג. אחלה סדרה. מומלצת בחום.
״הצוות״ מבטיחה לעסוק במציאות העגומה של הפשע המאורגן ביבשת אירופה - סחר בבני אדם, זנות, עבדות מודרנית. הפרק הראשון הראה בקושי קצת מכל אלה. אפשר רק לקוות שההמשך יקיים את ההבטחות הגדולות. בינתיים ״הצוות״ עוברת בקושי. רק בקושי.
• כבר יצא לכם לראות את הסרטון שרץ ביו־טיוב בשם ״המהלך המחורטט - מני גיחבורג״? עוד לא ראיתם? רוצו לראות. נהדר. לא פחות מנהדר.
התרעות פיקוד העורף