בתוך הקלחת הרותחת, בין סערת התרבות לביטויי הגזענות, החליט ערוץ 1 - כן, דווקא ערוץ 1 - לעשות מעשה אמיץ ויוצא דופן, ולשדר בפעם הראשונה בהיסטוריה סדרה בערבית, ״לכודים בתוך הרשת״, בפריים טיים.
במרכז הסדרה קורותיהן של שתי משפחות ערביות שחיות ביפו, שראשיהן, שני דייגים מבוגרים, הם שותפים לשעבר שהסתכסכו. הסדרה משקפת את מרקם החיים בעיר ואת המציאות היומיומית המורכבת שעמה מתמודדים תושביה הערבים.
האם הסדרה הזו היא הניצוץ שמבשר את תחילתו של שינוי, כזה שיוביל לסובלנות בין העמים? אם תשאלו את יוסוף אבו ורדה, כוכב הסדרה, התשובה לא כל כך פשוטה. ״לא הייתי לוקח את זה כדגל שצריך ללכת איתו, ולצבוע בעזרתו את מה שנעשה מפה והלאה״, הוא אומר. ״יש מקום לכולם, גם לדברים מעוררי מחלוקת וגם לדברים אחרים, אחרת יהיה פה צבע אחד וזה לא מה שרצוי״.
״הסדרה צולמה לפני הסערה, והיא לא מתייחסת ישירות למה שקורה עכשיו. אבל דווקא באווירה הזו, נעים לראות שערוץ 1 מקרין סדרה דוברת ערבית, שמתעניינת בבעיות החברתיות של המגזר. זה שערוץ 1 משדר אותה, מתיישב עם הפורמט החדש-ישן שלו: הייעוד הציבורי, לאו דווקא המסחרי״.
״אני לא יודע בעניין הרייטינג, ולא חושב שזה נמצא במערכת השיקולים של ערוץ 1. השיקול הוא להקיף כמה שיותר חלקים בפסיפס התרבותי שיש בארץ הזו״.
אבו ורדה (60) מוכר לכם בעיקר מדמותו כבולדוג בסדרה ״הבורר״. אבל לא רק. במשך ארבעה עשורים הוא מככב על במות התיאטרון בארץ - בתיאטרון באר שבע, הבימה, ובעיקר בתיאטרון חיפה. פה ושם הופיע בקולנוע (״גמר גביע״, ״שנת אפס״, ״איים אבודים״) וגם בטלוויזיה (״תימרות עשן״, ״תיק סגור״, ו״רביעיית רן״ - שם הוא לא רק שיחק יהודי, הוא היה בעלה של נורית גלרון, ואביהם של יפתח קליין, הגר בן אשר, עודד ליאופולד ואושרי סהר).
״בעיני, דמות של ערבי שכתב ישראלי מאבדת את הקיום שלה והופכת לפונקציה פוליטית או תרבותית, שאין לה חיים עצמאיים ונשמה משלה, כדי לחזק נרטיב מסוים. אז בדרך כלל הדמויות הללו יוצאות פלקטיות. אני משתדל לא לשתף פעולה עם סוג כזה של כתיבה. אומנם היוצר הראשי של 'לכודים בתוך הרשת' הוא יובל אור, אבל יש כתיבה משותפת עם כותבים ערבים, מה שעושה את זה יותר אנושי״.
״לאחרונה זה מתחיל להיות קריטי. ההרגשה היא, או שתרצה את השלטון ותהיה קיים, או שלא יהיה לך קיום במדיה. זה מתחיל להיות מורגש וזה עצוב, שאנחנו מגיעים למצב של דיכוי של חופש הביטוי, לגזענות, לסתימת פיות ולהתנפלות על אמנים בגלל דעתם. זה לא יסולח, כי אנחנו בסך הכל אמנים. אנחנו לא קמים על שום דבר, ולא מאיימים על כלום. אנשים לא יכולים לסבול דעה אחרת וזה נוראי. התרגלנו לקבל התקפות מצד מי שרוצה לעלות בפריימריז. עכשיו גם מי שפותח את הפה, או מעביר ביקורת על הכיוון הפוליטי והתרבותי הקיים, מסומן ישר ומותקף באלימות. וזה לאו דווקא ערבים. שמעתי על חברי, משה איבגי, שתקפו אותו לאחרונה ברשת. הוא מותקף בבריונים שמשרתים איזו אג'נדה פוליטית, שכנראה שמה לה להשתיק את כל מי שחושב אחרת״.
״אנחנו כבר במקום לא טוב. ואני מבטיח לך שהטוקבקים שתקבלי על מה שאני אומר יוכיחו לך כמה אנחנו במקום לא טוב״.
התרעות פיקוד העורף