זונדר, בעל ניסיון רב בהפיכת חומרים ארכיוניים לסרט, לא עשה בהכנת “סבנה" שימוש בידע הנרחב שברשותו קרדום לחפור בו, ובכך עיקר את הסרט מחשיבותו החדשותית־עיתונאית. הוא וריינר לא ליקטו דיוני ממשלה דרמטיים, לא התלבטויות מפקדים בשטח, לא טיעונים שעלו בעד ונגד הפריצה. גם קטעי ארכיון ישנים מופיעים בדלילות בלתי משביעה. ובאשר לחלקי הדרמה, כאמור, ניתן למצוא דומים להם בערוץ הילדים. וזה מוזר, וגם חבל, כי חטיפת סבנה שווה סרט סרט.
אז הנה הצעה מדעית: לחצו על השלט באופן שמרכז הפיתול של האצבע הלוחצת ידלג על ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק בשעה שמשודרת התוכנית “מדע הטיפשות". ואם חפצה נפשכם בסרטונים משעשעים, חפשו אותם ביו־טיוב. תמצאו אותם שם באלפים, נקיים מחרטוטים עאלק מדעיים.
העונה השנייה, הוט VOD
כמו הרחובות, כך גם גיבורי הסדרה: אפלים, רצחניים, פועלים שחורים חסרי תקווה לעתיד טוב יותר. איזה דיכאון. איזו אחלה סדרה.
בסוף פרק אתה מכבה את הטלוויזיה בתחושת חבל שנגמר, וגם כמה טוב לחזור לשמש ולירוק של המאה ה–21.
יום א׳, 30.8 (שידור נוסף ב־4.9)
אולי צריך גם בישראל לאמץ את השיטות האמריקאיות. אולי בעצם גם אני אעשה זאת. בזאת אני מכריז על עצמי כעל נשיא מכון לחקר הבורי והשפעתן החיוביות של תגליות גז על הרגלי הרבייה של הדג. אם יש איל אנרגיה - בלי להזכיר שמות, כמובן - שמעוניין בשירותי, הוא מוזמן לפנות אלי בכתובת עיתון זה. תעריף מיוחד לחגים מובטח.