את “חדשות התנ"ך" מגיש צביקה הדר, בשיתוף עם נלי תגר. הדר הוא לא בדיוק הדמות שהייתי מעדיף לראות כאייקון חינוכי. הנוער בבית עוד עשוי להיזכר בו ולבקש לשוב ולצפות ב"שמש" אחרי שבעמל כה רב הוצאתי לו את ההרגל המגונה הזה מהראש. את "כוכב נולד", ברוך השם, הנוער שלי לא ראה.
הרמתי ידיים אחרי עשר דקות ועצרתי את השידור. לא יכולתי לשאת יותר את הדייסה המרגיזה הזו. כבר עדיף לחזור לכיתה ולחרופ מול מורה משעמם. ככה או ככה, לא ילמדו הילדים את אהבת התנ"ך.
ויש, כמובן, שלא נשכח, רוצח, שצובע את פני קורבנותיו בליפסטיק, וגם עוקר לבבות - על החוכמות הללו כבר שמענו. מרוב סדרות הפכנו בעצמנו רוצחים סדרתיים תיאורטיים, מנתחים בעצמנו את היחסים העקומים עם האם חסרת הלב, ואת הכמיהה לחיוכים וקצת אהבה בבית. אבל עם סאגה הנהדרת בשטח, כולם במתח. מי זוכר שכבר ראינו כזה אלף פעם.
התרעות פיקוד העורף