גילוי נאות: אני מכירה את דודו ארז כבר 30 שנה, אי שם מתקופת ילדותי הנתנייתית. הוא היה המלווה המוזיקלי שלי בתחרות כישרונות צעירים בבית הספר התיכון טשרניחובסקי, במופע חיקויים של זמרות וזמרים ישראלים, הרבה לפני שאסנת וישינסקי עשתה מזה קריירה. ארז, אז תלמיד המגמה הפיזיקלית, חנון ברמות, כבר אז היה פרפקציוניסט עד קצות הציפורניים. רק הציניות שלו התחרתה בפרפקציוניסטיות.
"אני מבין שבעיני אנשים רבים, תוכנית ידע ומדע, על הנייר, נשמעת כמו משהו שלא מלהיב לעשות. אבל אותי זה מאוד מלהיב. החלטתי ללכת עם הלב עד הסוף. או־קיי, אז פחות אנשים יראו את התוכנית, אבל אני איהנה מלכתוב אותה ולהשתתף בה, וארגיש שאני עושה משהו עם משמעות וערך. זה הזמן גם להודות למורים שלי ל־5 יחידות פיזיקה ומתמטיקה, שבזכותם הרווחנו לא מעט אייטמים, אבל רוב החפירה נעשית על ידי יגאל שפירא, העורך".
"לא ידעתי על העניין עד שהוא פורסם, וזה קרה אחרי שהסתיימו צילומי 'החפרנים'. אני עובד עם רחלי גם בגלי צה"ל. חשוב לי להגיד שרחלי היא שחקנית נפלאה, קומיקאית - מהמבריקות בישראל, כישרונית מאוד, בעלת קול ייחודי, ובעיקר - מקסימה, מצחיקה ואמיתית. על העניין עצמו, כל כך הרבה נאמר, שאפשר להשתמש בקאץ' פרייז מ'החפרנים' ולהכריז: 'מבחינתי העניין חפור'".