קרלוס הטיח בה דברים קשים אך היא לא הגיבה. אין ספק שהבחורה יודעת להקשיב, כפי שאמרה עליה אילנה, שזו מעלה יפה ואצילית. אך היכן הייתה אצילותה במשך כל העונה כאשר שמעה את חבריה מקללים את שי חי ולא קמה וצעקה: די! במילה אחת קטנה, יכלה לקנות את עולמה, אך היא העדיפה להיות לא יותר מאשר קישוט יפה ודומם. חוץ מאותה פעם שהיא חיטטה בבגדיו של שי חי כשהוא לא היה בסביבה, בשביל לבדוק אם אמנם הוא לובש ורס'צה. למזלה, עומרי סידר לשניהם רומן קטן וחסר משמעות שרק בזכותו היא כמעט הגיעה עד הגמר. זה נראה בערך כך:
קסניה: כמה אתה אוהב אותי מ-1 עד 10?
עומרי (במבט חלול): 9.99.
קסניה: למה לא 15?
עומרי (במבט חלול יותר): תגידי שאת רוצה 15, אז אני אגיד 15.
קסניה: אז כמה אתה אוהב אותי?
עומרי: מכמה עד כמה?
קרלוס הכניס את הטוויסט שלו לעלילה וקלע בול בכל מה שאמר, גם אם זה היה גרנדיוזי, פומפוזי וחוצפני. לפחות הוא הוציא משלוותם את ההזויים האלה שחיים בגן עדן של שוטים וחושבים שהם העם המובחר. כאמור, הפגישה של קסניה עם קרלוס רק עשתה לה טוב. אחרי שאמר לה שכל העונה היא הייתה "טפט", פתאום נפתחו לה הצ'אקרות והיא נשאה נאום קטן לאומה על כמה שהמובחרים שנשארו בבית היו אמיצים, כי שרדו את תלאות הזמן והגיעו עד הלום. בסוף היא חתמה עם המשפט שאפילו בודהא לא חשב עליו: "אנחנו אחראים על האושר שלנו".
מה לעזאזל עבר לאח הגדול בראש שהוא שלח צו 8 לתמר והקדיש לה פרק שלם? למה אני צריכה לשמוע אותה אומרת לכל אחד ואחד כמה הוא מיוחד, מהמם ונסיך? ארז ניסה להסביר שהאח הגדול הביא את תמר כדי לעודד את החבורה המסכנה, אחרי שחטפו על הראש מקרלוס. פ'סדר. למה שלא תודו שהאח מותש מכול הטירוף והחליט להעביר את הפיקוד לידי תמר ולתפוס קצת חרופ? או שפשוט לא היה לו מה להראות אז הוא ייבש אותנו במשך שעה שלמה עם תמר הגננת.
עומרי קפץ על ההזדמנות ועל זמן המסך והתחיל לשפוך קלישאות בסגנון 'הכינו את הממחטות': "את יודעת שאף פעם לא אמרתי לאח שלי שאני אוהב אותו ורק באח הגדול הבנתי שאני צריך להגיד לו?" שוקינג! איזה מזל שיש את האח הגדול, אחרת יכולנו לחיות חיים שלמים מבלי בכלל לדעת שיש לנו משפחה שאנחנו אמורים לאהוב. בקיצור, נשברו כל שיאי השעמום האפשרי.