הזוג הראשון שצד את עיני היו לי, מדריכת זומבה ומאמנת כושר אישית שאוכלת קינואה ועדשים, ואילו חברתה הטובה טל, אוהבת לנשנש במבה וביסלי ושטויות למיניהן. שתיהן אוהבות את שפע התלתלים שעל ראשיהן והן חמודות, מצחיקות ועם הרבה אנרגיה טובה.
דווקא משימת ה"אורז של בן גוריון" הייתה הברקה מרעננת. למדנו משהו על תקופת הצנע והרעיון של בן גוריון שאם אין אורז, תאכלו פתיתים. "מה זה לעזאזל האורז של בן גוריון"?, שואל אחד הכדורגלנים. עונה לו אח ש'לו, הכדורגלן השני: "אתה בכלל יודע מי היה בן גוריון"? דווקא טל והתלתלים, ידעה שהוא היה איש "ענו, צנוע וישר" כיאה לראש ממשלה, שהסתפק בפתיתים ולא הזמין אוכל גורמה ממסעדת קלארו, ובטח לא סיגרים קובאנים מחנות הטבק בשרונה מרקט.
סוף טוב, הכול טוב. גלי ודניאל, הזוג שבהתחלה התחרבש אי שם בחולון בשביל למצוא את פארק פרס, במקום לנסוע לפארק אריאל שרון בחירייה, הצליח בכל זאת להגיע למקום השישי וניצל. ליוסי ולי לא שיחק המזל והם הגיעו אחרונים והודחו. חבל, יוסי אולי קצת מוזר אבל בהחלט לא בנאלי ויכול היה להצחיק אותנו במשך העונה. מאוכזב גם מההפסד וגם משיטת N.L.P שדווקא כשזקוקים לה היא נעלמה כלא הייתה, הוא בכה מרות ושקע לתוך זרועותיו המחבקות של רון שחר הרחמן שגם העניק לראשו לטיפה אבהית. רגע נדיר וחביב בתולדות התוכנית הכי קשוחה בריאליטי.
התרעות פיקוד העורף