מעיין, שיש לה "מערכת יחסים" נטולת נשיקות עם אביחי, נכנסה לתמוך בו, אבל פתאום נפלט לה שעדיף היה אם האח היה מכניס לבית דיירים לגמרי חדשים וחתיכים. לא חכם במיוחד, אבל לפחות זה היה הרגע הכי כן שלה בבית. אביחי לא היה נראה מוטרד ורק העיר לה ש"זה לא הרגע המתאים להגיד דבר כזה". אז ברגע אחר זה כן מתאים? שניהם פשוט יודעים - היחסים ביניהם הם חלק מהמשחק. לפחות אביחי בורר את מילותיו.
גם השקר שלפיו אורנה כביכול שומרת נגיעה אבל מתחבקת עם דן כאילו היא ב"אלף גוונים של אפור", לא הוציא אותי מדעתי. אני אישית דווקא מוצאת בזוגיות הנרקמת בינה ובין דן משהו מרתק ומושך יותר מהזוגיות של אביחי ומעיין.
הדיירים לא עצבנו אותי. הם בסך הכול, כלים במשחק שהאח הגדול קובע או משנה את כלליו כאוות נפשו. מי שעצבן אותי באמת היו המנחים שחזרו ואמרו בזחיחות בלתי נסבלת משפטים כמו: איך סידרנו אותם הא? הם אפילו לא יודעים שביום שלישי רובם מודחים ורק אחד מהם חוזר (חה חה חה). זה לא מצחיק בעליל. לא מספיק שהוניתם את הצופים כשהחזרתם את המודחים לבית, אז עכשיו גם סידרתם את המודחים שהשלו את עצמם שהם יישארו?
וכל זה למה? בשביל לעשות סיבוב נוסף על הכיס של הצופה עבור עוד חופן מטבעות שעולה מהם צחנה צורמת של עליבות, כי אתם חושבים שאפשר לשחק ברגשותיהם של אנשים?