זאת לא הייתה שעתם היפה של השילוש הקדוש, יוסי מעיין ושגיא, כאשר רגע לפני ההדחה הם חזרו והדגישו שאם אחד מהם יודח, הוא יוכל לצאת בראש מורם וגאה. על מה יש להתגאות כאשר מוכרים משחק, יותר מפעם אחת ובאופן הכי לא ספורטיבי?
שגיא שידע שהוא הולך להיות על הגריל, לפתע נשנק מדמעות כאשר גיא שאל אותו על תחושותיו. הוא סיפר שכילד, כאשר הוא לא רצה שישפטו אותו, הוא היה מתחבר לאוזניות ומשחק לו במחשב על מנת להתנתק מהכול, וכך מצא רגיעה לנפשו. עם כל הצער והסבל בעולם, הווידוי של שגיא נשמע קצת כמו "צרות של עשירים". מי מאיתנו לא חווה בחייו רגעים של דכדוך ואכזבה וחיפש את האסקייפ שלו בדרך כזאת או אחרת, באמצעות אוזניות, או שהתנפל על גביע גלידה? הרגשתי קצת מובכת בשבילו כאשר הוא נחנק מדמעות והפך את הסיטואציה לטרגדיה יוונית.
בפרק הבא יוסי הולך שוב להתכסח עם הקבוצה השנייה ואני לא יודעת אם לחבב אותו,או להסתייג ממנו, כי הוא מזכיר לי ילד קטן ועקשן שעומד בחנות צעצועים וצורח לאימא שלו שתקנה לו צעצוע מסוים. בכל מקרה, בסוף השבוע האחרון הוא נישא לבחירת ליבו וכל מה שעבר לי בראש - מסכנה מה מצפה לה. יוסי חייב להוריד את הרגל מהגז ולהפסיק לעצבן את כולם עם הנדנודים הבלתי פוסקים והבלתי מתפשרים שלו.
ועוד מילה קטנה לעורך התוכנית. אולי אפשר לחתוך קטעים ארוכים של ברברת מיותרת של מתמודדים, שבעונה הנוכחית כל כך אוהבים לשמוע את עצמם חושבים בקול, יותר מכול עונה אחרת.
התרעות פיקוד העורף