בעוד סאם מתעצבן מכל המלומדים הטיפשים (מישהו ביקש אוקסימורון ולא קיבל?) שזלזלו בו כי יש לו ותק של טירון מושתן שמנסה להתפ"זם על ותיקי אוגדה, גילי- האישה שלצידו, משחילה בתוך בליל הפרטים המחורבנים של המלומד העליון מיינרד את המשפט שעלול לשנות את פני הדברים, חלוקת התפקידים והמעמדות בווסטרוז.
ואם בבראן עסקינן אז מה שיש לי לומר זה רק 'בראן הו בראן'... למה אתה אגואיסט ושומר הכל לעצמך? הרי אם היית משחרר טיפה ידע מעבר להכרזות ולהוכחות שאתה רואה וראית ה-כ-ל, הרבה מהסכסוכים בבית סטארק היו נחסכים. אבל מה פתאום, אם זה היה ככה לא היתה לנו סדרה עם מיליון תככים ומזימות וליטלפינגר.
ובכן, התשובה הכי הגיונית היא שבראן כבר לא מרגיש שהוא בראן, אלא העורב, לכן הדברים האלה פשוט לא מזיזים לו, כפי שראינו בפרק הקודם שהוא לא ממש התרגש מכל המהומה סביבו, עוד מעניין לראות שליטלפינגר מצליח להוריד את עצמו מהגריל, בכל הנוגע לאריה ו"מחט"/הפגיון, ומסדר לעצמו עוד כמה ימים בטוחים לצד הליידי בצפון כדי להעמיק את הסכסוך.
הסצנה שלו עם ג'ון סנואו וחשיפת האמת מיד היתה מצוינת לדעתי וגם היא (כמו הגילוי של גילי) מייצרת עבור דמות משנית לאורך רוב הסדרה דרמה שעלולה להניע את אמות הסיפים של ווסטרוז. גנדרי הוא הבאראת'יאון היחידי שנשאר והוא למעשה, לפחות עבור חלק לא מבוטל מיושבי היבשת, היורש החוקי לשבת על כס הברזל.
הקשר המיידי שנוצר בינו לבין ג'ון חשוב ויכול לשחק תפקיד בעתיד בחלוקת התפקידים - לג'ון לא אכפת להישאר המלך בצפון (כל עוד לא יגלה אודות הייחוס המשפחתי האמיתי שלו) וגנדרי לא יתנגד לשבת על כס הברזל בתור באראת'יאון. לא שהוא חושב על זה כעת ולא שזו הסיבה שבגינה חבר לג'ון, אך אם זה יגיע לכדי כך הוא בהחלט "יסכים" לשלוט.
התרעות פיקוד העורף