הרב בירנבוים ודני רופ מגלים מה היה קורה אם היינו בוחרים באוגנדה

שוב לוקח הרב את מקלו ותרמילו ונוסע לבדוק מה שלום היהודים בפינות הנידחות של הפלנטה. והפעם הוא מתייר את המדינה האפריקאית של אידי אמין והרצל

דורון ברוש צילום: ללא
"יהודי עולמי", עונה שנייה
"יהודי עולמי", עונה שנייה | צילום: ערוץ 20
3
גלריה

יש לו ג'וב לא רע, לרב בירנבוים. בעונה הקודמת תפסתי אותו מסתחבק עם יהודים באמזונס. גם לקריביים הוא קפץ, כדי לבדוק שלא חסר ליהודים שם אתרוג לסוכה. באופן אישי הייתי שמח לעזור לו בימים האלה ממש, נגיד בחופי קוסטה ריקה. מספרים לי שיש שם קהילה קטנה שסובלת מצרות עם הלולבים לחג. אז כבוד הרב, לא להתבייש, אני לרשותך בכל רגע שתרצה.

"יהודי עולמי", עונה שנייה. צילום: יח"ץ
"יהודי עולמי", עונה שנייה. צילום: יח"ץ | "יהודי עולמי", עונה שנייה. צילום: יח"ץ

בפרק הראשון בעונה החדשה נוסע כבוד הרב לאוגנדה. הצופה מקבל שיעור מרתק על האופן שבו היו הדברים יכולים להתרחש אילו הקונגרס הציוני היה מקבל את הצעת הרצל לבחון את הקמת מדינת היהודים שם. אוגנדה פשוטה, בלתי מפותחת, ססגונית, חיות בר מופלאות בכל פינה. עכשיו קחו מיליון יהודים ושימו אותם באמצע העולם השלישי הזה, עם המוח היהודי והיחס המזלזל לגויים. איזו שמחה הייתה מתמלאת בארץ האפריקאית הנחשלת. מסחר ובורסה ופיתוח וחקלאות מודרנית - כמובן, היהודים מנהלים מתוך המשרד הממוזג, והאוגנדים בשדה. ושכונות של וילות וחוות ענק מול סלאמס. ומריבות פוליטיות עד השמיים.

איש חכם היה הרצל, ראה למרחוק, אבל מה עבר בראשו כשביקש לבחון את הרעיון לשתול בארץ הזו, הזרה כל כך, הנחשלת כל כך, מי יודע כמה הרבה יהודים? באמת קשה להבין.

"יהודי עולמי", עונה שנייה. צילום: יח"ץ
"יהודי עולמי", עונה שנייה. צילום: יח"ץ | "יהודי עולמי", עונה שנייה. צילום: יח"ץ
תגיות:
אוגנדה
/
דני רופ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף