כתבת הפלילים נסלי ברדה היא אחת העיתונאיות היותר מוערכות בברנז'ה. בשורה ארוכה של חשיפות וסיפורים דרמטיים הצליחה ברדה לא רק לעשות קריירה מפוארת בעיתונות, אלא גם להפוך למרצה מבוקשת.
ברדה, תושבת תל אביב, למדה ב"תלמה ילין" במגמת תיאטרון. אחרי ששירתה ככתבת משטרה בגלי צה"ל, הצטרפה לחדשות 10 והתפרסמה בזכות תחקירים יוצאי דופן שהתגלגלו בחלקם לכתבי אישום. ב-14.11 היא תרצה במלון פסטורל בכפר בלום, במסגרת "פסטורליה במלים" - סדרה עם מיטב המרצים בארץ, בהם צביקה יחזקאלי, עו"ד אביגדור פלדמן וסוכן השב"כ לשעבר גונן בן יצחק. ההרצאה שלה "מאתי אלון עד גואל רצון" מגוללת את שני הסיפורים העסיסיים שהסעירו את התקשורת בארץ והציתו את הדמיון של כל צופה בארץ.
אנחנו פותחים עם גואל רצון, שהנהיג בשכונת התקווה קבוצה של עשרות נשים שהתגוררו יחד, תפקדו כנשותיו וילדו ממנו עשרות ילדים. "הרבה עיתונאים ניסו לפניי לחדור לתוך הכת הזו אבל כשלו כי הנשים שם עמדו כחומה בצורה בפני כל גורם זר. בהרצאה אני מסבירה איזה מהלך עשיתי כדי ליצור סדק שדרכו נכנסנו".
ב-2014 הורשע רצון בעבירות של פוליגמיה, אונס, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. הוא נשפט ל-30 שנות מאסר. כשאני שואל את ברדה אם העונש ראוי בעיניה היא מסתפקת בביטוי: "עונש מידתי".
"אני לא שופטת ולא חורצת דין", היא אומרת. "התפקיד שלנו הוא לחשוף עוולות. בית המשפט הוא זה שקובע מה העונש הראוי. השופטים לא קיבלו את הבקשה של הפרקליטות לראות בגואל כמי שהחזיק נשים בתנאי עבדות, אבל הוא עדיין הטיל עונש כבד".
לאחרונה הודיע הבן של גואל רצון, יגאל, כי הוא מתכונן לשקם את מפעל חייו של אביו ולהקים הרמון חדש, אלא שלדברי ברדה "זה לא רציני. אני לא מכירה אותו באופן אישי, אבל אני לא מאמינה שהוא רוצה לעשות מעשים נוראים כמו שאבא שלו עשה. כנראה שהוא מסרב לקבל את המציאות ולהבין את המעשים החמורים שאבא שלו עשה ולכן הוא אומר מלים כאלה".
הסיפור הגדול השני של ברדה הוא הסרט שבו ליוותה את גיבורי פרשת המעילה בבנק למסחר, שנקראת גם "פרשת אתי אלון".
אלון, שנידונה ל-17 שנות מאסר, גנבה לפני 20 שנה 250 מיליון שקל מהבנק למסחר והביאה לקריסתו. כספי המעילה התגלגלו ברובם לארגוני פשע באמצעות כיסוי חובות הימורים של אחיה של אלון, עופר מקסימוב. "להבדיל מגואל רצון, כאן לא רק המשפחה קרסה אלא בנק שלם קרס והייתה לזה השפעה דרמטית על ענף הבנקאות", אומרת ברדה. "משפחת מקסימוב נענשה בצורה משמעותית. חלק מבני המשפחה נכנסו לכלא, השאר נשאו אות קלון בגלל הפרשה. לכן אף אחד מהמשפחה לא הסכים במשך שנים לדבר עם התקשורת. להיכנס לבית שלהם היה כמו להיכנס לכלא אלקטרז. עד שאנחנו פרצנו את הסדק, כמו בפרשת גואל רצון".
התרעות פיקוד העורף