בכל תולדות המזון המהיר, לא הייתה פיצרייה עם כל כך הרבה יחסי ציבור כמו דומינוס פיצה של המפיק עמירם גרוס, שהפכה ל"דומינו גרוס", מועדון הסטנד־אפ החלוצי עליו ניצח. אותה פיצרייה מיתולוגית של שנות ה־90, הייתה למעשה כור מחצבתם של קומיקאים צעירים, מוכשרים, אמיצים, פורצי דרך ובעיקר לא פוליטקלי קורקט, שניצבו חשופים מול קהל ספקן וחשדן.
הסדרה עלולה ליפול למלכודת של בינוניות ויומרנות, בניסיון להחיות את הניינטיז, עם המון עשן (פעם היה מותר לעשן במועדונים), במיוחד לצופים מתחת לגיל 40, שלא ידעו את "ילדים סורגים" או את "עלילות טל ומשה בעיר הגדולה".
אבל אם חשבתם ש"פאנץ'" היא סדרה קומית שמחזירה לחיים פאנצ'ים במועדון, תגלו שמדובר דווקא בדרמה סוערת ויצרית, המתמקדת במאבקי כוחות בין מועדונים מתחרים, משולש רומנטי, קרב על הפריים טיים וסגירת חשבונות - סיפורים שלא קראתם באף מדור רכילות.