שבע שנים אחרי שזכתה בפרס השחקנית בפסטיבל ונציה היוקרתי על "למלא את החלל", מפציעה הדס ירון ב"החסד של לוצ'יה", סרט נוסף בכיכובה, שבו נבחרה על ידי הבמאי האיטלקי ג'יאני זאנאסי לתפקיד מריה הבתולה הקדושה. "כשג'יאני פנה אלי, ישר אמרתי: 'איזה כיף, בוא נעשה את זה!", מעידה ירון. "זאת, אגב, אחרי שנהניתי להופיע בסרט קודם שלו, ששמו בתרגום חופשי לעברית 'האושר הוא דבר מורכב'. אני אוהבת את הבמאי הזה כבן אדם, לא רק כאיש מקצוע מוכשר".
העלילה על רגל אחת: יום אחד צצה הבתולה הקדושה משום מקום בחייה של לוצ'יה (אלבה רורוואכר), מודדת במקצועה, ומצווה עליה לבנות כנסייה דווקא באתר המיועד להקמת מרכז מסחרי. התוצאה: בלגן חביב במקום כנסייה.
"הסרט צולם במרחק של שעה נסיעה מרומא, בקצה טוסקנה, בעיירה מימי הביניים שעדיין קיימים בה כיכר המוות ורחוב הגולגלות, עם שדות בסביבה וחופים יפים", מספרת ירון. "'באתי לכאן להראות לך מי את', אומרת המדונה ללוצ'יה בעברית. למעשה, הייתי אמורה לצוץ פתאום ורק להביט עליה ככה. אז הציע הבמאי שאולי אומר משפט בעברית, עם אותיות גרוניות. משהו שיעשה רושם מסתורי ומוזר. אחריו אני מדברת בסרט רק באיטלקית. אגב, בסרט הבא שהצטלמתי באיטליה, שיחקתי זמרת פופ בריטית ולא נדרשתי לשפה".
ירון (29), בת לפסיכולוגית ולאב שעיסוקו בתחום הניהול הרפואי, התחילה את הקריירה בגיל 13, עם משפט אחד ויחיד שהשמיעה ב"סיפור קיץ", סרטו של שמואל חיימוביץ'. "מאז אותו משפט החלה מלהקת הסרט, הילה יובל, לזמן אותי לאודישנים, ותוך חודשים אחדים שיתף אותי הבמאי דני סירקין בסרט 'למראית עין'", מספרת ירון.
אחרי שירותה הצבאי, קפצה היישר לעולם החרדי של הסרט "למלא את החלל", בבימויה של רמה בורשטיין. "הייתי שם עדיין ילדה ונורא פחדתי שאני לא עושה טוב את התפקיד", היא מעידה בנימה שמסגירה את אופייה הצנוע. "המעמד שבו הוענק לי הפרס בפסטיבל ונציה, הפחיד אותי הרבה יותר. ישר הגבתי ב'מי אני?' וב'לא מגיע לי'. הייתי כולה בת 22 ולא הבנתי מה אומרת הזכייה בפרס וזה די בלבל אותי".
התרעות פיקוד העורף