כמובן שהייתי חייבת לעוף עליהם לפני "חיי בלילה", שמחתי לגלות שהם קוראים את הטור שלי ואפילו צוחקים על השם שהדבקתי לשירוש ("הפריכית האהובה עלי"). מה אומר לכם, רציתי לחזור עם הזוג הזה הביתה ולישון עם שירי פריכיות.
שירי: "אני מצטערת אם אני לא באמת יודעת לספק את הסחורה בעניין הזה, כמו שאני אמורה במצב הזה, החששות שלי לגבי כל התהליך הזה בטלוויזיה היה בדיוק מהדברים האלה. אני לא בן אדם שעושים לו סימן והוא יודע להפוך לאיזה משהו שכולם מצפים".
לירן: "עדיין לא"
שירי:"איזה נסיך - יש דברים כאלה?".
שירי: "עוד מהחתונה - הרגשתי שיש פה מישהו שהוא איתי. אחרי 3 שבועות, את רואה את הטיפול שלי שהיה מאד קשה עבורי כשהיא (יעל הפסיכולוגית) אמרה לי שאני מפחידה. הוא פשוט נתן לי הרגשה כל כך נוחה וטובה לדבר הזה".
שיהיה לכם המון בהצלחה, אני אוהבת אתכם על אמת.
.
אחרי שירי ולירן המשכתי לצוקית. קשה לפספס את צוקית - היא ממתק קופצני והיא גם לבשה חליפה ורודה כיאה לממתק כמוה. יש משהו במבט שלה שחודר לתוך הנשמה. הייתי חייבת לגנוב ממנה כמה דקות של תבונה ולהבין אם הפכים באמת נמשכים. בסוף יצא במקום שהיא תחפור לי - אני חפרתי לה.
מדיקלה קשה להתעלם, בניגוד לדמות הסוערת שראינו בטלוויזיה - פגשתי דיקלה עדינה, רגועה ואפילו שברירית. רציתי לחבק אותה מכיוון שהיא קצת הזכירה לי את עצמי לפני כמה וכמה שנים. פתחנו את הראיון בחיבוק בהסכמה. אתם לא מבינים איזו אישה חמה וכריזמטית היא (גם) במציאות.