"טהרן" זו סדרת הטלוויזיה המערבית הראשונה, החודרת לעולם הצעירים המוסלמים החילונים באיראן, מתנגדי משטר האייתולות. במרכז העלילה - תמר רביניאן, פצחנית (האקרית) מחשבים ישראלית צעירה (ניב סולטן), שבמשימתה הראשונה נשלחת לטהרן, משם היא עלתה בגיל שש לישראל. כשהמשימה של שיבוש מתקני הגרעין האיראניים מסתבכת, היא מוצאת את עצמה לבד ובמנוסה מהרשויות האיראניות.
"חוץ מזה שהסדרה מאוד מותחת, חשוב לנו שהיא צעירה ובועטת, כפי שעולה מהמפגשים של הגיבורה עם צעירים הפועלים במחתרת", מציין סירקין. "כדי להשיג את המתח, עלינו להיות תמיד צעד לפני הצופה, שנדרך מאי הוודאות. לכך נעזרנו במוזיקה מדהימה שיצר מארק אליהו, מוזיקאי אדיר מלא נשמה, שמנגן בכלי-נגינה פרסיים וגם יוצר מוזיקה אלקטרונית".
סירקין (49), נעים השיחה והרצלייני המתנשא לגובה של 1.91 מ', עלה ארצה כתינוק ממוסקבה. "כבן של אמן, החיים סביב האמנות השפיעו עלי", הוא מגלגל את סיפורו. "גדלתי בבית תרבותי. אם היה קצת כסף, היינו הולכים לקונצרט ולא למסעדה. מה שמפתיע הוא שתוך כדי העבודה על 'טהרן' מצאתי נקודות השקה אינסופיות בין התרבות הרוסית לבין התרבות הפרסית".
לאחר שורה של עבודות לטלוויזיה, ביים סירקין ב-2005 את סרט הקולנוע "למראית עין", שהביא לו את פרס אופיר היוקרתי על הבימוי. "זאת הייתה חוויה מיוחדת במינה לביים בסרט הזה את אסי דיין", הוא משחזר. "הפחידו אותי מפניו, אבל בצילומי הסרט הוא היה אדיר, הוא היה נפלא. בהיותו במאי מנוסה, כשחקן הוא פרגן לי והתמסר לי, הבמאי הטירון. אבל כשהוא לא נדרש להיות על הסט, הוא היה שותה בירה וישן".
במסע הדילוגים שלו בין סוגות טלוויזיוניות שונות הוא ביים ב-2009 את סדרת "לונדון-בן-יהודה", בכיכובו של ירון לונדון. "בשבילי זאת הייתה חוויה מאוד מלמדת לעבוד עם ירון, מי שהפך לי לחבר ואיש שאני מאוד אוהב", הוא מציין. "אתה לא יכול לדבר עברית לא טובה כשאתה לידו, איש עם ידע בלתי נדלה. וכשביימתי את 'חסמב"ה דור 3', הוא, ירון זהבי המקורי, עשה לי טובה, כשהיה מוכן לעשות תפקיד אורח של ראש הממשלה".
"אני במאי שאוהב את השחקנים שלו, אבל את מוני (מושונוב) של 'תא גורדין' ושל 'שחקן זר' אני אוהב במיוחד. זה שחקן ענק שבמאי יכול ללמוד ממנו. הוא וגידי (גוב) מה זה 'מענטשים'".