התביישתי כשחברי כנסת, בעיקר כמה צרחניות מהאגף הימני, מקללים ומגדפים ראש ממשלה מכהן, מטיחים בו עלבונות כמו עבריינים משתוללים. זה כל כך מבייש שאתה יושב מול המסך הקטן וצריך לצפות במופע האימים הזה ולשאול את עצמך: הללו הם מנהיגינו? התביישתי כששרה לשעבר וחברת כנסת היום, צועקת לעבר רם בן ברק שהיה סגן ראש המוסד: "שתוק שונא ישראל".
אז יש לי חדשות בשבילך ברקוביץ': אותי זה מעניין מאוד יחסינו עם מדינות העולם שרובן היום לא מחבבות אותנו והאנטישמיות מרימה אצלם ראש. כן, חשוב לי שיחסינו יתהדקו עם העולם ומעניינים אותי ההסכמים שחתם לפיד עם מדינות, הרבה יותר ממספר הפעמים שאתה נוסע לחו"ל שאתה מדי פעם דואג ליידע אותנו. ממש לא מעניין אותי ש"מזמן לא נסעת לחו"ל", וממש לא מעניין אותי שאופירה תיסע גם היא לדובאי או מיורקה או כל יעד אחר שהיא דאגה לציין אתמול, כאילו לא נוכל להתקיים בלי המידע הזה.
ולמה צריך שר התיירות להסביר לך את המובן מאליו, שהסכמים עם מדינות אחרות חשובים כי הם יכניסו כסף למדינת ישראל ושבהסכמים אלה לא רק נקבעים יחסים דיפולמטיים אלא גם יחסי מסחר?זה לא ברור לך? חשבת על כך שאותו כסף יכול לעזור למשפחות קשות יום, אותן משפחות שאתה חוזר וטוען שרק הן מעניינות אותך ושאתה ואופירה דואגים רק לעניי עירנו. אם רק עניי עירנו מעניינים אותך, למה שלא תהפוך לפילנתרופ ובמקום לנסוע לחו"ל שמזמן לא נסעת לשם, תתרום את כספי הוצאות הטיסה לעניי עירך שאתה ככ דואג להם?
אולם נעשו טעויות של טירונים שקשה להתעלם מהן. בנט יכול להתרברב כמה שהוא רוצה על החיסון השלישי אבל כדאי שלא ישכח מי הביא אותם ראשון לארץ. הוא גם יכול להתרברב שהוא המנהיג היחיד בעולם שהיה לו אומץ לתת את הבוסטר בלי אישור של ארגון הבריאות העולמי, אולם בל נשכח שהוא גם לקח פה סיכון גדול שרק במזל הצליח לו. מה היה קורה אילו הסיכון הזה היה עולה לנו בתוצאות טרגיות של סיבוכי החיסון? מה אז? כך שאם יש כאלה שרואים בכך צעד אמיץ, אני רואה כאן צעד פזיז וחסר אחריות גם אם התוצאה בסוף הצליחה.
בל גם נשכח שמצבנו לא היה מזהיר במיוחד לפני הבוסטר כאשר ספגנו אלפי מאומתים כל יום, מספר שעלה פי כמה וכמה על מספר המאומתים במדינות אחרות ברחבי העולם עם אוכלוסיה גדולה בהרבה מאיתנו.
ניצן הורוביץ הזכיר את היכולת של הממשלה הזאת להתמודד עם הקורונה גם בלי סגרים ולחיות לצידה. אך אל יתהלל חוגר כמפתח. גם בחו"ל אין סגרים אולם אנשים מכבדים את הכללים. בביקורי ברומא לאחרונה עם בתי, נדהמתי כשלא הורשתי להיכנס יחד איתה למעלית במלון, כי רק אדם אחד מורשה להיכנס, וברחוב משתרכים תורים ארוכים מחוץ לכל מתחמי הקניות כי קיימת הקפדה חמורה על שמירת מרחק ומספר אנשים מוגבל שיכול להיכנס לחלל סגור, ושם המסיכה חייבת להיות על הפה ועל האף ולא רק על הסנטר.
צרמה לי גם התגובה של אופירה כאשר ברקו שאל אותה: "אם את היית איילת שקד, וביבי היה מציע לך להיות ראש ממשלה איך היית מגיבה", והיא ענתה שהיא הייתה אומרת לו ש"הוא כבר לא רלוונטי".