לא בגלל המתמודדים המוכשרים עם היכולות הווקאליות המופלאות והייחודיות, שמעלים את הרף משנה לשנה וגורמים לנו לתהות לאן עוד אפשר לעלות, גם לא בגלל הביצועים הנפלאים והמרגשים על הבמה שגורמים לשופטים להזיל דמעות יחד איתם, ותאמינו או לא, גם לא בגלל הסיפורים הנוגעים ללב של המתמודדים מעברם הקשה שעיצבו והפכו אותם להיות מי שהם היום. לא האנורקסיה, לא הניכור החברתי, הגיי שיצא מהארון כנגד כל הסיכויים, לא החיים בצל כת איומה ואלימה, שהופכים בסופו של יום להיות הסיבה המכרעת שבגללה הם זוכים לעבור לשלב הבא - כי את זה יש לנו בכל תוכנית ריאלטי מוזיקלית אחרת המשודרת על המסך.
לא כל אלה הפכו את הפרק של אתמול לסוחף ומרתק, אלא הליהוק היוצא דופן של השופטים, שהם הגרעין של התוכנית. למרות שציפינו, פיללנו וייחלנו לראות העונה את סיימון קאוול, והתאכזבנו כשהתבשרנו שזה לא יקרה, השופטים אמש הוכיחו שלא צריך אף ניחוח בינלאומי כדי להפוך להיות כזה.
להביט בה על המסך ופשוט להתמגנט. הנוכחות שלה כל כך מרשימה ועוצמתית, האאוטפיטים שהיא בוחרת (גם אם הזויים ולא לטעמכם) מושכים את העין, ההתפעלות שלה מכל מתמודד שעולה לבמה, החל מהמימיקות שבפניה עד לאנחות הרווחה שהיא משמיעה, הפרגון החם והעוטף לכל מתמודד, גם לאלה שפחות התחברה אליהם. ברזילי היא ללא ספק הליהוק הטוב ביותר שנראה עד כה על המסך.
לצידה בלט ליהוק חזק ומוצלח לא פחות ממנה, אומנם שקט, קטן בנפח ובמימדים (ואני לא מתכוונת לפיזיות), מעט חיוור לעומת נטע הססגונית, אבל כמו שאומרים - זו לא הכמות, אלא האיכות. רן דנקר הוא ללא ספק הסיבה שאהפוך לצופה אדוקה של הריאלטי. אי אפשר שלא להתאהב בו. דנקר וברזילי הם הוכחה חיה שלא צריך רוע או צהוב נמוך כדי ליצור הנאת צפייה.
בהמשך לכך, אי אפשר שלא להתייחס להערות הצורמות שיצאו מפיו מפיק המרגליות של השופט שנאהב לשנוא, אביב גפן, תמיד צריך אחד מרושע כמוהו בכל קאסט של שופטים. מה הסיפור עם היד, זרק גפן ברשעות חסרת טאקט לעבר המתמודד אלישע, שעוד לא הספיק אפילו להציג את שמו בפני השופטים. הייתי רוצה שאביב גפן יעלה בעצמו לבמה, ואנשים מסוגו יזרקו לעברו שאלות דומות. לא צריך להיות גאון הדור בשביל לחפש שאלות פוגעניות שקשורות לזמר. ומילה על השופטות הנפלאות: מירי מסיקה שכמו תמיד מצמררת ומרגשת, ומרגול שמכניסה פלפל וחיות לכל הקאסט וקיבלנו צוות שופטים מנצח שיבחר לנו את המנצח של האירוויזיון לשנת 2022.