והסאטירה יוצאת לדרך: אחרי הזלזול הראשוני בתחזיותיהם, מכיוון שהגיעו מאוניברסיטה שאינה ברשימת היוקרה בארצות הברית, מתקבלת דעתם והם מגיעים לשיחה עם הנשיאה (מריל סטריפ). זאת האחרונה מוטרדת יותר מבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס ומסרבת להכריז על מצב חירום או לנקוט פעולות להשמדת הכוכב הקטלני.
במהירות, לנוכח עיניהם של המדענים הנדהמים, מאבדת מציאות החירום את משמעותה והופכת לתמונת מראה מעוותת פוליטית. כשהם פונים בלית ברירה לתקשורת, הופכים אותם אנשי התקשורת, משיקולי רייטינג, למוקיונים צרחניים.
מה יקרה, נאמר, אם נשיא לשעבר מסוים, בלי להזכיר שמות, שלא הצטיין בהיגיון צרוף, יחזור אל הבית הלבן והודעה פומבית על השביט רעה לבורסה וגם לחברות שלו הנסחרות בה? אנחנו חייבים למצוא לנו במהירות כוכב חדש לגור בו.
התרעות פיקוד העורף