עיקר נמאס לי מבר רפאלי. היא הרי העוגן לסדרה. בלעדיה לא היה "רפאליס". באופן אישי, אם אני רואה מוצר שהגברת מקדמת ותואם גם למין זכר, אני לא רוכש אותו באופן עקרוני. ארץ קטנה יש לנו וגיבורים וגיבורות לה מעט, ובר אכן אישה יפה מאוד, אבל יש גבול לכמות של אותה גברת שאדם ממוצע יכול לצרוך.
כשאני חושב על מי הייתי ממליץ להוט לא לייצר סדרות דוקו־ריאליטי, עוד מספר דמויות קופצות לי לזיכרון. אפשר, אני מרגיש, לוותר כבר על אתי כרייף. גם אסי עזר, נראה לי, תרם את חלקו לציבור ויכול להרשות לעצמו לפרוש בכבוד. ואם מישהו יכול לייצר טלוויזיה עם מחיקון לאייל שני, אני מתחייב להיות הראשון שרוכש את הפלא הטכנולוגי. בעצם, אולי כדאי לחוקק חוק: מקסימום שלוש הופעות בשנה לסלב ומשפחתו וגמרנו. מגיעה לעם הזה קצת מנוחה.
התרעות פיקוד העורף