המפגש עם החברים הוכיח מעל לכל צל של ספק שהצגת האהבה הזו יכולה להחזיק בינם לבין עצמם, אבל ברגע שצד שלישי נכנס פנימה – בן מבין לאן הוא הכניס את עצמו. "אני לא מכיר מספיק צדדים", הוא אומר למצלמה ופוצח במונולוג שלא יכלנו לכתוב יותר טוב בעצמנו.
ההתחלה של מערכת יחסים היא לרוב כיפית, קלילה ומרגשת (אמרתם את זה, אמרתם בן ומעיין), במיוחד כשמוסיפים לה תפאורה נוצצת של שמלת כלה ושבירת כוס, ואיך לא ירח דבש רומנטי ביעד חלומי. אלא שכשההיי נגמר, מתחילות לצוף השאלות. בן אולי מדשדש בין הלאבי דאבי למציאות, אבל מעיין עוד לא שם. וזה חברים, מועד לפורענות.
כמעט חזינו בה אגב, כשהחברים התעקשו לדחוק את השניים לפינה סביב השאלה איך בן הרגיש כשהוא ראה את מעיין לראשונה (אנחנו בתור צופים אדוקים שמודעים לתשובה, ספרנו נשימות לפני פיצוץ – שלא קרה, יישר כוח לבן). אמנם מבחן החברים והשאלות המביכות עבר בשלום, אבל זה לא אומר שאפשר לנוח על זרי הדפנה בגזרה הזאת.
על אף שהשניים הכירו לראשונה תחת חופה וקידושין, הדיבורים על החלפת שם המשפחה או ילדים עתידיים 24 שעות לתוך ההיכרות הרגישו לא טבעיים (קטיה, לא רק את נלחצת).
המסקנה העיקרית מהשיחה הזו היא שליאור מאוד מנסה להתאים את קטיה לעולם שלו. לתבנית המסוימת שיש לו בראש של איך אשתו צריכה להיות, במה היא צריכה להאמין, ואיזה שם משפחה צריך להיות לה.
כל ההקדמה על חוסר הרצון של משה לטפל בכלב, מתגמדת וכמעט נעלמת ברגע שהשניים נפגשים. הוא אפילו מוכן לוותר על מעבר לדירה שלו בשביל הנוחות של בת זוגו והילד שלה.
אבל מאי מספקת לנו דז'ה וו לפרק הקודם, בו דקה אחריי שמשה הטיל פצצה היא בחרה להתעלם מהרגשות שלה ולפייס – וכן, כך גם הפעם. נראה שהתפתח בזוגיות הזאת דפוס חוזר, בו מאי מוותרת על עצמה ולמשה מאוד נוח. היא נותנת לו בדיוק את מה שהוא רוצה וצריך, אבל האם הוא מוכן לעשות את אותו הדבר בשבילה?
המחווה של משה עם המפתח והקפיצות של מאי על המיטה, לא יעצרו את שעון החול של היחסים שלהם, אם משה לא ייצא מאזור הנוחות ויבוא לקראתה.
בשלב הזה רוב הזוגות מהלכים בין הטיפות (גם ובעיקר רינת ודניאל) אבל האופוריה לא תימשך לנצח והפיצוץ הראשון מתקרב בצעדי ענק, השאלה מאיזה כיוון.