אינגריד יון היא פרקליטה צעירה ואמביציוזית ממוצא דרום קוריאני בחברת פרקליטים גדולה במנהטן. לאינגריד יש מטרה אחת ענקית בחייה - להפוך לשותפה בכירה במשרד. לטובת הגשמת חלומה היא מוותרת לאורך שנים על כמעט כל עניין אחר בחייה. אין לה בן זוג, היא עובדת מסביב לשעון שבעה ימים בשבוע, בלילה היא נרדמת לקולם של שיעורים מוקלטים בדיני מיזוגים ורכישות - הכל טוב למען המטרה.
העלילה מתחילה לנוע כשלמשרד מצטרף פרקליט חלקלק שהיה בן זוגה לסטוץ לילי בודד לפני שש שנים, ומאז אינה יכולה להוציא אותו מראשה. אינגריד, שבינתיים פגשה בחור טוב, שבין שאר התכונות הוא גם מיליארדר צעיר ומקסים, נקרעת בין שניהם. כשהעבודה תובעת ממנה לשקר לחברים וללקוחות, אינגריד מצייתת ועל הדרך נפרדת מהבחור הטוב וצונחת לזרועות החלקלק. כל המעוניין לדעת את ההמשך מוזמן לצפות.
“המסלול לשותפות", אף על פי שאינה שגרתית ולא נופלת לקטגוריה הרגילה של סדרות דרמה משפטיות, היא סדרה מוזרה. כאשר אינגריד וחבריה מנהלים ביניהם שיחה שעיקרה מונחים משפטיים, הצופה הסביר לא מבין כלום. לרגעים נראה כי השיחות (הארוכות) הללו הן פשוט תמליל אחד לאחד שמישהו העתיק מספר דיני חוזים (נגיד) ושפך אותו היישר לתסריט.
ברגעי דרמה וקוצ'י מוצ'י התסריט והמשחק אינם עולים באיכותם על אופרות סבון, והתוצאה הכה ירודה יכולה לגרום לשערות ידיו של הצופה לסמור. ולעומת כל אלה, העלילה בכללותה היא אחלה - מקורית, מושקעת (על פי ספר באותו שם שיצא לאור בשנת 2013), כאמור בלתי שגרתית, ואפשר בהחלט להמר בלי סיכון רב שבמשרדי הפרקליטים של מנהטן רוכנים ברגעים אלה ממש מעל כל ספרי החוק גדודי פרקליטים צעירים שמטרת הענק שלהם בחיים היא להיות שותף בכיר.
כדי לגלות אגב אם אינגריד משיגה את מטרתה וכיצד, ייאלץ הצופה לשרך את דרכו עד לפרק האחרון, הדי מוצלח, שמבטיח מקפצה נאה לעונה שנייה.
התרעות פיקוד העורף