בהצצה לגולשי "מעריב אונליין", אומרת שרה בן הרוש אלדר, אלמנתו של איתן אלדר: "עבר הרבה זמן אבל אני מרגיש שאני עושה את זה בשביל איתן. בשבעה הגיעו שלושה חיילים ואמרו לי 'בואי אני אסביר לך את מהלך הלחימה, מפה נכנסנו, משם יצאנו, פה נלחמנו, פה ראינו...', אמרתי 'רגע, אבל איך הוא נהרג?', ואמרו לי 'באו מטוסים וירדו על השיירה, והוא היה הראשון בשיירה'. שאלתי 'איזה מטוסים, מצפון, מדרום?' וענו לי 'לא צריך לדעת יותר מדי, לא צריך לשאול, בואי נראה לך את תהליך הלחימה'".
"אני חשבתי שזה מסוקים סוריים, אל המטוסים שלנו לא דיברו. אף אחד מעולם לא בא להתנצל ולהגיד מה בדיוק קרה. אף אחד, עד היום", הוסיפה בן הרוש אלדר. בהמשך מנסה אלמנתו של איתן אלדר להתקשר לטייס מהמטוס ממנו בוצע הירי ולהבין מה קרה באותו יום.
אחרי 40 שנה ״זמן אמת״ יוצאת לדבר עם הפצועים והמשפחות השכולות שמבקשות סוף סוף שישמעו את הסיפור של יקיריהם, עם מי שניהלו את התחקירים הפנימיים (ומסרבים עד היום למסור אותם), וגם לנסות להגשים את הבקשה הכי חשובה למשפחות: לקבל בפעם הראשונה בחייהם הסברים ולהבין מה באמת קרה שם ממי שהיו למעלה - הטייס דני שאקי (שהמשיך לטוס גם בשנים שאחר כך) והנווט יוחנן לוקר שהפך לימים לאלוף וכמעט למפקד חיל האוויר. שניהם מסרבים בתוקף לדבר על זה וגם התחקירים הפנימיים אסורים בפרסום עד היום.
האם כל זה קשור לעובדה שפרסום התקרית היתה עלולה לפגוע בתדמית חיל האוויר ובהצלחות שלו בימיה הראשונים של המלחמה? ולמה למרות הויכוח שהתנהל בקוקפיט וההבנה שאולי התרחשה טעות בניווט - הפצצות עדיין הוטלו?
התרעות פיקוד העורף