פקעת עצבים: התכוננו להתעצבן לטובה מהסדרה החדשה של נטפליקס

בסדרה המצוינת "עצבים" מפגש לא טוב בין מכוניות במגרש חניה מוביל להתפוצצות של מרדף פרוע ברחובות לוס אנג'לס. ואילו בדוקו "לא סופרים את היהודים" עולה שאלה מצוינת, אבל היא נותרת בלי תשובה

דורון ברוש צילום: ללא
BEEF
BEEF | צילום: נטפליקס

מפגש לא נעים בין שני עצבנים במגרש חניה הופך למרדף ברחובות לוס אנג'לס ומשפיע על חיי הנהג והנהגת באופן מורט עצבים בשנה שלאחר מכן. הכינו את הקפל"דים.

"עצבים" היא סדרה יוצאת דופן (ומצוינת) בגישתה היוצאת דופן כלפי גיבוריה. האופן שבו הם יוצאים מדעתם מרוב, כאמור, עצבים, כה חריף, עד שלאורך פרקי זמן ארוכים הוא גורם לצופה להתכווץ בחוסר נוחות על כורסתו. את המגוון האינסופי של הבעות פניה הנזעמות של איימי לאו (השחקנית אלי וונג) צריך להציג במוזיאון לאנשים בקריזה. כנ"ל את יחסיה עם בעלה הנרפה וחמותה הארסית.

לקראת פרקיה האחרונים מתחילה הסדרה מעט להימרח, ככל הנראה בשל הבנת יוצריה את טיב המוצר המוצלח שהוציאו תחת ידם ורצונם לחלוב ממנו עוד כמה פרקים, עוד כמה מכירות ועוד כמה פרסומות, אבל זה מובן, גם אם באופן טבעי מעורר עצבים.

תגיות:
נטפליקס
/
טלוויזיה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף