מה יקרה למדדים ביום בו כולם יעברו להשקיע בהם? | מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים"

עם כל הכבוד לאקטואליה שמזעזעת את השווקים, החל ממלחמת הסחר המתהווה וכלה בהגירה מרצון מעזה וסיום המלחמה בעזה, יש נושאים שצריכים להעסיק אותנו גם בימים רגועים ושלווים. הטור יעסוק הפעם במדדים לנוכח הגידול ההולך ונמשך בשיעור המשקיעים שמעדיפים השקעה פסיבית במדדים ובראשם מדד ה־S&P 500 שהפך בשנתיים האחרונות לחביבם של המשקיעים הישראליים.

להשקעה במדדים יתרונות וחסרונות. את היתרונות כולם מכירים. השקעה במדד מאפשרת פיזור גדול ואינה דורשת מעקב והתעסקות יומיומית. בטח שאין צורך לקרוא דוחות מייגעים ולעקוב אחרי ציטוטי מניות וכתבות בתקשורת. גם דמי הניהול נמוכים משמעותית מאלה שישלמו המשקיעים שיבחרו בהשקעות מנוהלות.

אבל כמה מאיתנו מכירים את החסרונות שיש בהשקעה במדדים? נתחיל עם חיסרון אחד אבל משמעותי במיוחד. השקעה במדדים נחזית להיות השקעה סולידית יחסית אך היא עלולה להיות די מסוכנת כשחברות שיש להן משקל גדול במדד מתחילות לאבד גובה. קחו למשל את מדד הדאו־ג'ונס בו תמצאו חמש חברות ענק שמשקלן עולה על שליש מסך כל מניות המדד. כלומר, לירידה קטנה בשווי המניה של אחת מאותן חברות, עשויה להיות השפעה דרמטית על המדד.

וישנם חסרונות נוספים. המדד לא בוחן ביצועים אמיתיים כי אם שווי שוק. כלומר, ייתכן שבמדד תהיינה מניות של חברות ששווי השוק שלהן רחוק מהביצועים שלהן. מניות שנסחרות במכפילי רווח פנטסטיים אך לא תמיד ריאליים. מניות שמשקיעים אקטיביים לא היו רוכשים או רוכשים בהיקף קטן משמעותית מחלקם במדד.

רוצים עוד חיסרון, ואולי זהו החיסרון הגדול ביותר. ברוב המקרים, מנייה נכנסת למדד אחרי שהשווי שלה עולה לרמה מסוימת שממקמת אותה במדד. כלומר, מי שמשקיע במדד "הפסיד" את עליית הערך של אותה מנייה שנכנסה עכשיו למדד משום שהוא לא השקיע בה ישירות. מי כן הרוויח? המשקיע האקטיבי שבוחר סלקטיבית את המניות שהוא משקיע בהן.

כמו תמיד, אני לא מתכוון לקבוע מסמרות ולנסות לגרום לכם לפקפק בהחלטה להשקיע במדדים. אני כן מתכוון להציף את הנקודות שהעליתי על־מנת לגרום לכם לחשוב ואולי לשקול אפשרות להשקיע גם פאסיבית וגם אקטיבית. כלומר גם להשקיע במדדים וגם להשקיע ישירות במניות ובמוצרי השקעה אחרים. המטרה, בסופו של דבר, היא להגדיל את התשואה ולמזער את הסיכונים הפוטנציאליים.

ומה התשובה לשאלה ההיפותטית ששאלתי בתחילת הטור? התשובה היא שבמצב היפותטי בו כולם ישקיעו במדדים, השוק יהיה לא יעיל והוא עלול לקפוא, שכן לא יהיה מסחר במניות בודדות. במצב כזה, לא יהיה מי שינתח את השוק ויזהה חברות שערכן גבוה או נמוך מהערך הנכון שלהן, מה שיוביל לחוסר איזון בין מחירי המניות לשווי שלהן. אסביר: המדד משקף את המסחר במניות שכלולות בו. אם כולם ישקיעו במדד ולא במניות, לא יהיה מסחר והמדד יישאר כפי שהוא ולא ישקף את המתרחש במציאות.

לדוגמה, מניית אנבידה שנפלה אחרי שמודל הבינה המלאכותית DeepSeek הסיני עלה לחנויות האפליקציות, נפלה בעקבות מכירה של משקיעים. אם אותם משקיעים לא יקנו וימכרו מניות אלא ישקיעו במדד בלבד, המדד לא ישקף את השווי האמיתי של המניות הכלולות בו.

כך שבתכל'ס, השקעה פסיבית במדדים תלויה במסחר אקטיבי. גם אם כולם יעברו להשקעה פסיבית, עדיין יהיו משקיעים אקטיביים שינסו לנצל את חוסר היעילות בשוק, מה שיגרום לשוק לחזור להיות יעיל. או במילים אחרות: לעולם לא ייתכן מצב בו 100% מהמשקיעים פועלים באופן פסיבי. תמיד יהיו שם משקיעים שירצו להגדיל את הרווח שלהם. ודי בכמות קטנה של משקיעים אקטיביים כדי שהשוק יישאר יעיל.