מחלות לב וכלי דם מהוות את הסיבה המובילה לתמותה בעולם המערבי, ובפרט מחלת הלב הכלילית (CAD – Coronary Artery Disease). בעשורים האחרונים חל שינוי תפיסתי מהותי באבחון וטיפול במחלות אלו – ממיקוד בטיפול באירועים חריפים, להדגשה גוברת של איתור מוקדם ומניעה. אחד הכלים המרכזיים שהתפתחו בתחום זה הוא סריקת ה-CT הלבבי – Coronary CT Angiography (CCTA).
בדיקה זו, שבעבר נחשבה שמורה למצבים סלקטיביים בלבד, הפכה בעשור האחרון לחלק אינטגרלי מהארסנל האבחנתי בזכות דיוקה הגבוה, זמינותה ההולכת וגוברת, והירידה הדרמטית ברמות הקרינה המלוות אותה. מאמר זה סוקר את החשיבות הגוברת של CT לב ככלי אבחוני, את ההתרחבות המשמעותית בהתוויות לביצועה לפי הקווים המנחים העולמיים, ואת ההקשר הרחב של מגמות בריאות הציבור המחייבות מחשבה מחודשת על גישת האבחון במטופלים א-סימפטומטיים או בסיכון נמוך-בינוני.
מחלה טרשתית כבעיה לאומית וגלובלית
טרשת עורקים הינה תהליך דלקתי כרוני המערב את הדפנות הפנימיות של העורקים. בשלביה המוקדמים, היא אינה גורמת לתסמינים כלשהם, אך עלולה להחמיר בהדרגה ולהוביל להצרויות ואף חסימות בעורקים הכליליים – תהליך שבסופו של דבר עלול לגרום לאוטם בשריר הלב או למוות פתאומי.
על רקע מגמות עולמיות של עלייה בהשמנה, ירידה בפעילות גופנית, ותפוצה גוברת של סוכרת מסוג 2, האוכלוסיות במדינות רבות, ובכללן ישראל, מציגות סיכון הולך וגובר להתפתחות מחלה טרשתית.
מגיפת הקורונה, ולאחריה בשנתיים האחרונות גםה מצב הביטחוני המתמשך בישראל, החריפו את התופעה: ירידה בפעילות גופנית, עלייה באכילה רגשית ובמשקל, ועלייה ניכרת במדדי סטרס – כולם זרזים מוכחים לטרשת מואצת.
CT לב – ממעמד ניסיוני לכלי אבחוני מרכזי
סריקת CT לב משמשת להדמיה לא פולשנית של העורקים הכליליים, תוך שימוש בחומר ניגוד. יכולתה לזהות הצטברויות טרשתיות, גם אלו שאינן גורמות להיצרות משמעותית בזרימת הדם, הופכת אותה לכלי רב ערך בזיהוי מוקדם של תהליך טרשתי סמוי. בעשור האחרון, הקווים המנחים של גופים רפואיים מובילים, כמו ה-ESC (European Society of Cardiology) וה-ACC/AHA האמריקאים, שינו את גישתם ל-CCTA. לא עוד בדיקה שמורה למקרים גבוליים או “שאריתיים”, אלא התוויה ברורה במטופלים עם סיכון נמוך-בינוני או עם תסמינים לא טיפוסיים – ואף ככלי סקר במקרים מסוימים.
כיום, ה-CCTA נחשב לעיתים כבדיקת הבחירה הראשונה בחשד למחלה כלילית – זאת בשל רגישותו הגבוהה (מעל 95%) והיכולת לשלול בביטחון מחלה חסימתית.
יתרונות קליניים ואבחוניים
היתרון המשמעותי של CT לב הוא ביכולתו להעריך גם נוכחות של פלאק טרשתי לא חסימתי – מידע שלא ניתן לקבל בבדיקות תפקודיות כמו מבחן מאמץ, אקו במאמץ או מיפוי לב.
המשמעות הקלינית עצומה: בעוד שתפקוד הלב עשוי להישמר עד שלב מאוחר יחסית של המחלה, הרי שהימצאות פלאק רך או לא יציב כבר בשלבים מוקדמים מנבאת סיכון גבוה לאירועים עתידיים.
נוסף על כך, הבדיקה מאפשרת ניתוח איכותי של סוג הפלאק – מסויד , שומני , עם או בלי סימנים המעידים על רמת מסוכנות הפלאק להיבקע – נתון שנמצא בקורלציה גבוהה עם הסיכון לאירועים חריפים.
שיפורים טכנולוגיים: ירידה דרסטית בקרינה, עלייה בדיוק
בעשור האחרון חלה קפיצה טכנולוגית משמעותית בסורקי ה-CT:
• סורקים מהירים יותר עם יכולת הדמיה בלב פועם.
• אלגוריתמים מתקדמים להפחתה של רעש ( ארטיפקטים ) .
• פרוטוקולים מותאמים אישית להפחתת קרינה – עד כדי פחות מ-1 mSv במקרים מסוימים.
• הדמיה בתלת-ממד באיכות גבוהה ללא צורך בצנתור.
השיפור המשמעותי ביכולת להדגים עורקים מרוחקים , רזולוציה גבוהה של קירות העורק והפלאק עצמו, הפכו את הבדיקה לא רק לבטוחה – אלא גם ליעילה ביותר לאיתור מוקדם.
שינוי בהתוויות: סקירה לפי קווים מנחים עדכניים
הנחיות ה-ESC (2019–2023):
• CCTA מומלץ כבדיקה ראשונה באנשים עם סיכון נמוך–בינוני ותסמינים לא טיפוסיים.
• מומלץ גם במטופלים עם תסמינים גבוליים וממצאים לא חד משמעיים בבדיקות אחרות.
• שוקלים שימוש ב-CCTA גם באנשים א-סימפטומטיים עם סיכון ASCVD מוערך בינוני.
הנחיות ה-ACC/AHA (2021):
• CCTA מומלץ לצורך אבחנה מבדלת כאשר האבחנה הקלינית אינה ברורה.
• משמש גם ככלי תכנון טרום צנתור טיפולי.
• מאפשר מעקב אחר פרוגרסיה של מחלה ידועה.
משמעויות בריאות הציבור בישראל
העומס על מערכת הבריאות, המגבלות בתקצוב ונגישות לבדיקות פולשניות, והרצון לשפר את יכולת הסקר באוכלוסייה – כולם תומכים בהרחבת השימוש ב-CT לב.
בהינתן מגמות בריאות הציבור האחרונות – השמנה, סוכרת, סטרס כרוני וחוסר פעילות גופנית – עולה הצורך לבחון מחדש את מי נבדוק, מתי, וכיצד נאבחן.
CT לב מאפשר איתור אוכלוסיות בסיכון גבוה לא על סמך תסמינים בלבד – אלא על בסיס הדמיה איכותית של מצב כלי הדם. הוא מתאים במיוחד:
• לגברים מעל גיל 40 עם סיפור משפחתי של CAD.
• לנשים עם תסמינים לא טיפוסיים.
• למטופלים עם סוכרת או תסמונת מטבולית.
• לנבדקים טרום-ניתוחיים לצורך סקר קרדיאלי.
סיכום והמלצות
CT לב עבר ממהפכה שקטה למהפכה של ממש. מה שהיה פעם כלי נישתי ועתיר קרינה – הפך כיום לבדיקה נגישה, מדויקת ובטוחה, עם תרומה מכרעת לזיהוי מוקדם של מחלה טרשתית בעורקים הכליליים.
הקווים המנחים תומכים בכך, והנתונים בשטח מדגימים ירידה באירועים קרדיווסקולריים במטופלים שעברו אבחון מוקדם וטיפול מותאם.
בהינתן מגמות אפידמיולוגיות מטרידות של עלייה בהשמנה, סוכרת וירידה בפעילות גופנית – יש מקום להרחיב את ההתוויות עוד יותר, במיוחד במדינות כמו ישראל שמתמודדות עם עומסי סטרס גבוהים.
המלצה אופרטיבית:
יש לעודד את משרד הבריאות, קופות החולים ורופאי הקהילה לשלב את ה-CT לב ככלי אבחוני מהשורה הראשונה, גם במטופלים א-סימפטומטיים עם גורמי סיכון משמעותיים – כדי לאתר את המחלה בזמן, עוד לפני שהפלאק הופך לתסמין.
כמובן במקביל להגביר את המודעות בקרב האוכלוסייה לאפשרות ביצוע הבדיקה לא רק במסגרת הסל ובהתאם לאבחון בשלבים מוקדמים מחלה טרשתית בשלביה הראשונים ולאפשר טיפול מונע מותאם מיטבי עשורים מוקדם טרם הפיכת המחלה הטרשתית לחסימתית ומניעת אירועים לבבים חריפים .
את בדיקת CT הלב לאבחון מוקדם ניתן לבצע בין השאר במרפאות רשת מור ברחבי הארץ,
למידע נוסף https://mor.org.il/service/early-detection/coronary-ct/
התרעות פיקוד העורף