על בסיס ניתוח מאזני הבנקים לשנת 2024 כולה, חברת האשראי החוץ-בנקאי אולטרה פיננסים מפרסמת ניתוח שממנו עולה כי סכום מוערך של כ-20 מיליארד שקלים "כלואים" כיום בפיקדונות המשמשים כבטוחה להנפקת ערבויות שכירות – הן למגורים והן למסחר. מדובר בכסף שמוצא בפועל ממחזור הפעילות של עסקים ומשקי בית בישראל – לעיתים לתקופות ממושכות של שנים – ואינו זמין לצרכים חיוניים כמו הרחבת פעילות עסקית, גישור על פערים תזרימיים, השקעה במלאי או פעולות שיווק.
עפ"י סיני, הבעיה בולטת במיוחד בשוק השכירויות המסחריות, בו אין כל מגבלה חוקית על גובה הערבות – מה שמותיר את השוכר בעמדת נחיתות מול בעלי נכסים שדורשים ערבויות גבוהות וללא פיקוח. לכך מתווספת גם עמלה שנתית שגובה הבנק, לרוב בשיעור של 2%–3% מגובה הערבות, אשר מחויבת מחדש גם בכל חידוש של החוזה.
לצד המערכת הבנקאית, קיימות היום חלופות חוץ-בנקאיות מאושרות על ידי משרד האוצר, שמאפשרות קבלת ערבות ללא צורך בהפקדת פיקדון – אך רבות מהן עדיין אינן מוכרות או מוערכות מספיק בקרב השוכרים. "הערבות החוץ-בנקאית אינה פתרון 'זול' אלא כלי פיננסי חכם, שמאפשר לשמור על נזילות עסקית ולפעול בגמישות. הגיע הזמן שהשוק יכיר באלטרנטיבות הקיימות ויחשוב מחדש על הדרך בה אנו מבטיחים חוזי שכירות", מוסיף סיני.
בעולם שבו נזילות תזרימית היא תנאי הכרחי ליציבות ולהתפתחות כלכלית וגם אחד הגורמים העיקריים לקריסת עסקים, לא ייתכן שכספים בהיקף של מיליארדי שקלים יישארו כלואים בגלל מנגנונים ישנים של הבטחת שכירות. המצב הנוכחי פוגע בשוכרים – פרטיים ועסקיים כאחד – שמוצאים עצמם מחויבים להקפיא הון יקר ערך, במקום להשקיע אותו בצמיחה, בחדשנות ובאיתנות פיננסית.
דווקא עכשיו, נוכח האתגרים הכלכליים הגוברים, חיוני לבחון מחדש את ההרגלים הפיננסיים שמכבידים על הפעילות הכלכלית במשק. יש חלופות – בטוחות, מאושרות, מוכרות – שמאפשרות גמישות תזרימית בלי להתפשר על ביטחון עבור המשכיר.
ערבות שכירות לא צריכה להיות מכשול. היא יכולה להיות כלי, כל עוד בוחרים אותו נכון. הגיע הזמן להוציא את הכסף מהבידוד, ולהחזיר אותו לפעולה.
התרעות פיקוד העורף