"הרושם הוא שהדבר היחיד שקרה ב-7 באוקטובר הוא שישראל עברה ממדיניות של כיבוש ליישום של ג'נוסייד, בלא כל סיבה נראית לעין" הוא כותב, "אבל מעל הדו"ח הזה מרחפת טענה גדולה יותר, שהג'נוסייד הוא פרוייקט המונע גם ממניע הרווח".
"ההאשמה המרחפת מעל הדו"ח, כאילו מניע הרווח הוא גורם חשוב למעשי ישראל ושהעשרתה היא על חשבון הדם הפלסטיני היא עלילת־דם לכל דבר" הוא כותב. "הם עושים את ההבדל בין כתב תביעה לא-הוגן ובין אינקוויזיציה".
ד"ר שפיצר מסביר כי מעבר לעובדה שמדובר בנתון שהוא פשוט שגוי ועצם הציטוט שלו מעיד על חובבנות, כי אמנם בתקופה המדוברת מדד ת"א 35 רשם עליות נאות אך נמוכות משמעותית מהאחוז שאלבנזה ציינה (בין 67% ל100% תלוי על איזו תקופה), הוא מבטא פשוט חוסר הבנה של ההשלכות הכלכליות של המלחמה.
"ישראל לא התעשרה מהמלחמה. את העלויות של המלחמה הזו אנחנו רק מתחילים לעכל, ואומדניהן מתקרבים כעת לכ-300 מיליארד ש"ח, אותם נשלם במשך שנים רבות. כל יום לחימה עולה למשק מאות מיליוני שקלים, ובעלויות האלה נושאים לא רק משלמי מיסים אלא גם חברות ותאגידים. לצד חברות שרווחיהן גדלו כתוצאה מהמלחמה, ישנן חברות שפעילותן נעצרה ורווחיהן נשחקו וחבלי ארץ שהפעילות הכלכלית בהן שותקה לתקופה ארוכה. כמו תמיד, התמריץ הכלכלי לשלום גדול בהרבה מהתמריץ למלחמה".
אז איך באמת ניתן להסביר את העליות בבורסה? ד"ר שפיצר מסביר כי כאשר משווים את ת"א 35 למדד ה S&P 500-מגלים שביחס למניות האמריקאיות, המניות הישראליות לא התאוששו מהזעזוע של ה-7 באוקטובר במשך שנה שבסופה רוב רצועת עזה כבר הייתה לעיי חורבות. הפריצה קדימה של המניות הישראליות החלה רק עם שינוי המגמה בלבנון בסוף ספטמבר 2024, וביתר שאת בעקבות המלחמה באיראן, ונבעו כנראה משיפור גיאו-פוליטי דרמטי במצבה של ישראל".
"עזה לעומת זאת היתה ונשארה צרה צרורה עבור ישראל, בוודאי מהבחינה הכלכלית, והיא תישאר כך עוד שנים רבות", הוא מסכם, "הרס והרג המוני הם לא דרך מוצלחת להעשרה לאומית".
התרעות פיקוד העורף